"עליך להבין שיציאה לשאלה היא לא פתרון לחיים טובים יותר. היא פתרון לחיים של סבל. למשל כל הסופרים שיצאו בשאלה, על מה הם כותבים? כל הספרים שלהם הם רק סביב הנושא הזה של דת. הם כל הזמן חיים סביב הדת, זה לא יוצא להם מהראש" (עמ' 99 ) |

אמצע שנות התשעים של המאה העשרים. שבתאי קור הוא תלמיד ישיבת פוניבז' שהרהורי כפירה אינם נותנים לו מנוח. העולם החילוני אינו מפתה אותו בשלל אורותיו הצבעוניים והחופש שהוא מעניק, אלא נפשו היא זו שמחפשת מענה לשאלות הקיומיות. לבסוף, אחרי התחבטויות והתלבטויות, נטש שבתאי את הישיבה ואת כל העולם החרדי. "נהג חדש" הוא ספרו האוטוביוגרפי בו הוא מספר על קורותיו מאז הבר מצווה ועד לתחילת דרכו בעולם החילוני. "שבתאי קור" אינו שמו האמיתי. מסיבות שהוא אינו חולק עם קוראיו בחר המחבר לשמור את שמו בסוד.
שבתאי מוצא לעצמו חברים מתוך הישיבה השותפים לדעותיו, מתייסר עם מצפונו ונלחם עם השאלה האם יש מנהיג לבירה. לבסוף הוא מחליט שאין ופורש מהעולם החרדי. לאורך כל הספר יש לו יחס דו ערכי לחברה החרדית וערכיה. הפרידה מהעולם הזה מסבה לו כאב. בד בבד הוא מתייחס אל עצמו כמי שראה את האור בשעה שהשאר יושבים להם בחושך.
אין כעס בספר הזה, יש בו לא מעט יוהרה. נראה כי מה שנותר לו מחייו כבן ישיבה הוא הזלזול באחרים שאינם מבריקים כמוהו, או מרשים לעצמם לחיות את חייהם בלי חיבוטי נפש אינסופיים בשאלות קיומיות. המחבר בוחר להציג את עצמו כמרכז הטוב והחיובי, והוא נעדר ביקורת עצמית. פה ושם הוא נותן מס שפתיים ומגנה את מה שהוא מכנה "הגזענות החרדית" אך ניכר שהוא עצמו עדיין שותף לה. הוא מתחמק באלגנטיות מדיון בשאלת שירותו הצבאי.
בעיני, כתיבה על ספר של מי ש"יצא בשאלה" בעיתון הפונה לקוראים דתיים טומנת בחובה אתגר כפול. יש מהקוראים שיגידו כי "תוכן הספר כלל אינו מתאים לקוראי העיתון", ובכלל "עיתון הצופה חייב לבדוק מה מודפס בו על מנת שכל הקוראים יוכלו להמשיך וליהנות ממנו". אחרים, לאו דווקא קוראים של העיתון, יאמרו שכתיבה על ספר כזה תהיה צפויה, ומתוך התנגדות דתית בוודאי אגנה את הספר. ההתמודדות שלי עם האתגר היא דרך הניסיון להיות הגון עם שתי הדעות. הגון עם קוראי בכך שאני מתאר להם, לפחות בקווים כלליים, את הספר וטיבו על מנת שיוכלו לבחור. מצד שני, אני מבקש לבחון את הספר בפני עצמו, ולהבדיל בין איכות הספר כפי שאני רואה אותה, לבין דעתי על הרעיונות המובעים בו. במקרה שלפנינו, התשובה ברורה. הספר שטחי ומשעמם. הוא רצוף דיונים בנושאי אמונה ברמה לא גבוהה במיוחד, ואינו מעניק לקורא שום ערך מוסף ספרותי. מי שמעוניין להכיר את עולמם של ה"יוצאים לשאלה" כדאי לו שיקרא את ספרה המצוין של ד"ר שרית ברזילאי "לפרוץ מאה שערים – מסע אל עולמם של היוצאים לשאלה". ברזילי, בספר המבוסס על עבודת הדוקטור שלה, מראיינת אנשים ונשים שיצאו לשאלה ונותנת גם תובנות על עולמם ומחשבתם. שבתאי קור, כפי שאומר לו אחד מגיבורי הספר המכונה "הרב הישיש" הוא בסופו של דבר עוד כופר, אחד מני רבים. ולא מהמעניינים שבהם.
יתפרסם מחר בטורי "קראתי ספר" בעתון "הצופה"
די למחזר רשימות!! בשביל מה פתחת בלוג?? כדי לשווק את עצמך?? מיצית!
המטרה המרכזית בבלוג זה היא לרכז חומרים שאני מפרסם במקומות אחרים. מעת לעת אני כותב גם חומר יחודי לבלוג
אני שמח לראות שאתה עוקב
הציטוט "עליך להבין שיציאה לשאלה היא לא פתרון לחיים טובים יותר. היא פתרון לחיים של סבל. למשל כל הסופרים שיצאו בשאלה, על מה הם כותבים? כל הספרים שלהם הם רק סביב הנושא הזה של דת. הם כל הזמן חיים סביב הדת, זה לא יוצא להם מהראש" הוא לא יפה – אתה יודע שבחרת קטע מנותק מכל הקשר וזה לא פיר – אני קראתי את הספר ולא הצלחתי להניחו מידי – הוא היה מדהים בעיניי, מיוחד ברגישותו ומעניין. במקרה בדקתי על הספר באינטרנט, מצאתי את המאמר הזה שלך ומאוד התאכזבתי.
אני מבין שאתה דתי, אבל בכל זאת, רואי שיהיו בך קצת ישרות וכנות.
קשה לומר שספר כמו "נהג חדש" הוא ספר משעמם, בטח לאנשים שנושא היציאה בשאלה מעניין אותם.
באמת לא יפה…
לגבי "ישרות וכנות" קראתי את כל הספר וכתבתי את מה שאני חושב
אם תקרא ביקורות אחרות שלי, תראה שבעבר לא נמנעתי מלהמליץ על ספרים שאינם עולים בקנה אחד עם השקפות דתיות, ואף כתבתי זאת בגוף הביקורת
מעבר לכך – איש איש וטעמו. אם נהנית מהספר, אני לא האיש שיגיד לך שטעית
ואם כבר בנהג חדש עסקינן 🙂
תקרא קצת על התקנות
http://cafe.themarker.com/view.php?t=995960
🙂
יום נפלא, סעו בזהירות