חורים שחורים וכסאות גלגלים – על הספר "סטיבן הוקינג חיים במדע"

סטיבן הוקינג חיים במדע, מייקל וייט ג'ון גריבין, מאנגלית: עמנואל לוטם, הוצאת מעריב, 2007 תשס"ז, 328 עמ', 94 ש"ח

השנה הייתה 1991. את קבוצת התרגול בחשבון אינפיניטסימאלי פתח המתרגל בהודעה הבאה:  אולי זה נשמע לכם קצת משונה, אבל אני מציע לכם לא להישאר ולהקשיב לי, אלא ללכת לאולם ההרצאות הסמוך. בקרוב תתחיל שם הרצאתו של פרופסור הוקינג על חורים שחורים. הוא דמות מרשימה, כך אמר המתרגל. כדאי לכם ללכת. ובזכות אותו מתרגל  ישבתי בשורה הראשונה ושמעתי את קולו המתכתי של המחשב המופעל על ידי הוקינג, מסביר את תמונת היקום. תמונה קשה להבנה ומופלאה עד אין חקר. לא הבנתי הרבה מאותה הרצאה, אך דמותו של "הגאון בכסא גלגלים" המתמודד באומץ עם גבולות קיומו הפיזי, הרשימה אותי מאז ועד היום.
 
על חייו של סטיבן הוקינג, אולי המדען החי המפורסם ביותר בעולם, כותבים מייקל וויט וג'ון גריבין בספרם "סטיבן הוקינג – חיים במדע" שתורגם כעת לעברית על ידי עמנואל לוטם. זוהי המהדורה השלישית לספרם, שיצאה לאור ב 2002. מייקל וייט הוא מרצה למדעים שפרסם ספרים רבים אודות מדענים ומדע. גריבין קיבל את דואר הד"ר שלו באוניברסיטת קיימברידג' בתחום האסטרופיסיקה ואף הוא פרסם ספרי מדע פופולארי לא מעטים.   
 
 סטיבן הוקינג, לטובת מי שלא היה פה בשלושים השנים האחרונות, הוא פיסיקאי אנגלי שבגיל שלושים חלה במחלת ה ALS שגרמה בהדרגה לניוון שריריו. הוא נע בכסא גלגלים חשמלי ומדבר עם העולם באמצעות סינתיסייזר קולי המופעל על ידי מצמוץ העיניים. קשייו הפיזיים לא מנעו ממנו לעסוק בפיזיקה תיאורטית. הוא התפרסם במיוחד כשיצא לאור ספרו "קיצור תולדות הזמן – מן המפץ הגדול עד חורים שחורים" שלמרות היותו ספר פיזיקה פופולארית הפך לרב מכר בינלאומי.
 
ספרם של וויט וגריבין נעים לקריאה, שוטף ואינו טכני מדי. מאחר שאיני פיזיקאי זה כל מה שאני יכול לומר על הפרקים העוסקים בפיזיקה. המחברים מציגים את הוקינג כאדם, בפרטים הגדולים והקטנים של החיים. גאון בעל שאר רוח וחוש הומור אך איש לא קל שיש לו גם חסרונות. הוקינג שלהם אינו דמות מופת נאצלת שכל מכיריה מוקירים אותה. הפרסום העצום שזכה לו, גרם גם לביקורת מעמיתיו המדענים. יש שיגידו שזה מתוך קנאה, אחרים יטענו כי לולי היה הוקינג מוגבל פיזית לא היה זוכה לפרסום שכזה, ומבחינה מדעית תרומתו אינה גדולה משל פיזיקאים אחרים ששמם לא נודע מחוץ לפקולטות שלהם. גם בחירתו של הוקינג באתיאיזם חסר פשרות הנובע מאמפיריציזם קיצוני מעוררת ביקורת.  אנשים דתיים ואף אחרים סבורים כי אל לו למדען להתייחס לתפיסות דתיות וגישות תיאולוגיות כחסרות משמעות, ולבטלן בהינף יד. נטייתו של הוקינג להתבטא באורח נחרץ בתחומים חברתיים ופוליטיים החורגים מתחום עיסוקו אף היא מעוררת מחלוקת.
גריבין וויט שואלים "כיצד קרה כל זה? כיצד הצליח הסובל ממחלה מנַוונת חסרת־מעצורים לגבור על פגעי נכותו, לפרוץ כל מכשול שניצב על דרכו, ולהבקיע דרך קדימה?" ואכן, להגיד שדמותו של הוקינג מעוררת השראה, זו כבר כמעט קלישאה. הביוגרפיה של הוקינג, כפי שמוצגת לפנינו לא מצליחה לפצח את החידה שמאחורי האיש, מיהו באמת סטיבן הוקינג, לבד מהיותו "הגאון שבכסא גלגלים". היא מציגה לנו שפע רב של פרטים, לעתים רב מדי, אך את התמיהה המחברים מותירים לקוראים, להרהורים אחרי קריאת הספר. ואולי טוב שכך.
  

יתפרסם בטורי "קראתי ספר" בעתון הצופה ביום שני