?Do you feel lucky, punk

 

"קרלוס וובסטר היה בן חמש עשרה ביום בו היה עד לשוד ולרצח בדרגסטור של דירינג. זה היה בסתיו 1921 באוקומולגי, אוקלהומה"… "מאורע נוסף התרחש כשקרלוס היה בן חמש עשרה, לקראת סוף אוקטובר, בשעות אחרי הצהריים המאוחרות, כשחשכה ירדה על המטעים. הוא ירה בגנב בקר בשם וולי טארווטר והרג אותו."

 

 

קרלוס  גיבור סיפורו של אלמור לאונרד, הוא בנם של לוחם מרינס וצעירה קובנית שמתה בלידתו, נכד לאינדיאנים שחי עם אביו ומגדל עצי פקאן ובהמות. אף על פי שהתעשר ממכירת מחצית מאדמתו להפקת נפט, הוא ממשיך לגדל את הפקאנים והשוורים, וגאוותו עליהם. הילד קרלוס הופך להיות "קרל"  הכוכב העולה של שירות המרשלים האמריקאי.
"ג'ק בלמונט היה בן שמונה עשרה ב1925 , כשהרעיון לסחוט את את אביו עלה בדעתו" (עמ' 23). ג'ק בלמונט, בנו של איש עשיר, הוא תוגת אביו. לא יוצלח עם נטיות עברייניות ההולכות ומתגברות ככל שהוא מתבגר. כשהיה בן חמש עשרה ירה בילד שחור וזמן לא רב אחר כך אנס את בתו של אחד מפועלי החווה. העולם קטן מכדי לשאת את קרל וובסטר וג'ק בלמונט כאחד, וההתנגשות בוא תבוא.
ג'ק בלמונט וקרל וובסטר, כל אחד בדרכו הם גיבוריו של  הספר שכתב הסופר והתסריטאי הותיק אלמור לאונרד. לאונרד בן השמונים ושתיים פירסם כבר למעלה מארבעים ספרים. חלקם הפכו לסרטים. הידועים שבהם "תפוס את שורטי" ו"ג'קי בראון". מאז "כוכב עולה"  שיצא לאור ב2005 ותורגם עתה לעברית, הספיק לאונרד לכתוב לאור ספרים נוספים. (אגב, בתרגומים קודמים נכתב שם משפחתו "לנארד", פניתי להוצאה אך גם לא ידעו להשיבני על שום מה השינוי בכתיב.) עלילתו של "כוכב עולה" מתרחשת במדינת אוקלהומה שבארצות הברית, בשנות השלושים של המאה העשרים. בשנים אלה  פעלו שודדי הבנקים הנודעים ביותר באמריקה, ביניהם דילינג'ר ובוני וקלייד.
קרל וובסטר אינו גיבור זך וטהור. קרל בונה לעצמו את תדמית האיש העשוי ללא חת באמצעות שימוש מבוקר בכוח, יחד עם מודעות ליחסי ציבור ולקשרים עם עיתונאים. "אם אני צריך לשלוף את הנשק שלי אני יורה כדי להרוג" אומר קרל לאמט לונג,, פושע נמלט, בטרם הוא יורה בו למוות. ג'ק בלמונט גם הוא ארכיטיפ של גבריות. הוא כוחני ובוטה ומשיג את מה שהוא רוצה באלימות מכוערת שאינה בוחלת במאומה. ויש גם אשה, כמובן. נערתו של הגנגסטר שקרל ברגישות קשוחה, צריך להגן עליה מהגבר שלה, ומעצמה. קצת מג'ק נמצא גם בתוך קרל וובסטר, איש החוק. שאצלו הכל אישי. קצת מקרל נמצא בתוך ג'ק. וכדרכם של גברים עזי מבט, מצטברים חשבונות ארוכים שיש ליישב, עלבונות מני אז עד לקרב האחרון, גבר מול גבר.
לנארד משחק כאן עם מיתוסים של גבריות, עם  הימים בהם "גבר היה גבר", קשוח מחוספס ולא ירא מאיש.  גבר שיודע להשמיע משפטים קרים, קצרים צוננים כפלדה מושחזת. גבר שיודע כיצד לנהוג בנשים ברכות שצריך, ולהעמידן על מקומן כשראוי. קרל וובסטר הוא הארי קלאהאן (המגולם על ידי קלינט איסטווד בסרט "הארי המזוהם") יחד עם כל הגברים האמיתיים לדורותיהם. לנארד עושה זאת מתוך מבט מפוכח ואירוני. היום כבר אי אפשר לכתוב כך, לחשוב כך. היום אפילו קלינט איסטווד כבר ביים והופיע בסרטים רומנטיים.
 

כבד את אביך ואת אמך למען

נער צעיר חי בבית פטריארכלי בטורקיה תחת צלו המאיים של "אדון אבא" הסמכותי. אבא הוא איש עשיר, פוליטיקאי בכיר, נחשב. איש נכבד הרודה בו ובכל בני הבית.

. "במקל ההליכה שלו בעל הראש המוכסף, בתיקו הצהוב, בתרבושו האדום ובגבותיו העבותות שהיו מתכווצות בזעף, בייחוד כשהביט בי, הוא היה בשבילי התגלמות הפחד."  

לא לחינם חשש הנער מאביו. כשגילה האב שהבן אינו לומד כהוגן, היה נוזף ומכה:

"דבר איתי גלויות, אל תפחד… תראה את פועלי האשפה… אין להם לא ספרי לימוד ולא אבות שחוקרים אותם בערב על השיעורים שעשו… אם תגיד לי שאתה באמת לא רוצה ללמוד ושאתה רוצה להיות פועל אשפה, אניח לך לנפשך ולא אשאל אותך עוד על השיעורים…"

בקיצור, שמעתי את עצמי אומר שאני רוצה להיות פועל אשפה.

איך יכולתי…

בעיטה, סטירה, אגרוף, ואני מתגלגל עם הכיסא על הרצפה… לאחר מכן הוכפל מינון השיעורים, וכמוהו גם מינון המכות."

 

 

גם אמא ידעה מי הוא האדון בבית. הימים ימי מלחמה, טורקיה נקרעת במלחמות פנימיות וחיצוניות. האבא, איש השלטון הישן נאלץ להימלט פן יבולע לו. המשפחה נמלטת, והעושר והמעמד החברתי אובדים בגלות. המשפחה מתפוררת והאב מנסה לשווא לשמור על כבודו למרות שבניו מפרנסים אותו, ובנותיו אינן מקשיבות לו עוד.
את "בית אבא" כתב הסופר הטורקי אורחאן קמאל.  קמאל (1914-1970) נחשב לאחד מבכירי סופריה של טורקיה. הספר, על אף שאינו אוטוביוגרפיה, מבוסס על זיכרונותיו של קמאל מאותם ימים. הדי הימים חודרים אל הספר, אך אינם תופסים את רובו. קמאל מצליח לשמור על קולו של הילד, הנער שלא תמיד מבין את משמעות הימים הגדולים שהוא חי בהם, ועסוק בעניניו הפעוטים. דוק של נוסטלגיה פרוש על הספר הזה, ודומה הוא בעיני ולו במעט ל"ספיח" של ביאליק. ילד המחפש את מקומו בעולם עם אבא מתנכר וזעפן.

באותם שנים בהן ירה קרל וובסטר הבדוי בפושעים בערבות ארצות הברית, חי בן דמותו של אורחאן קאמל תחת נחת זרועו של אביו. קרל נחוש להראות לאביו שהוא ראוי לאמונו, ג'ק גם הוא אינו מסוגל לבנות מערכת יחסים עם אביו המנוכר, וכדי להוכיח לו שאכן הוא ראוי, נדחף אל הפשע. " פעמים רבות היה אומר, "אוי, אלוהים. אוי, אלוהים. זה הבן שלי?" הוא הרי קרא את הקוראן מתחילתו ועד סופו כשהיה בן חמש! " אומר הנער, והאבא הסמכותי מת בגלות, מובס, ללא אהבה.

עסקי אבות ובנים הם בעיה בלתי פתורה לכל גבר. לא קל להיות ראוי להערכתו של אבא, לא פשוט כלל וכלל להיות אבא הראוי להערכה.

 

כוכב עולה, אלמור לנארד, מאנגלית: לאה ששקו, ספרית מעריב, 2007, תשס"ז, 335 עמ'.

בית אבא, אורחאן קמאל, מטורקית: גליה וורגן וג'קני וורגן (אחימס), ספרית מעריב, 2008, תשס"ח, 117 עמ'.

 יתפרסם בסוף השבוע בטורי "ספר חברה תרבות" בעתון "הצופה" 

2 Comments

  1. רגילה

    ספר איום ונורא
    אין בו שום דבר שמבטא רגש, ידע, תרבות כלום פשוט כלום
    הכתיבה לקונית, ההקשרים לא ברורים ולא ברור מה רצה הסופר להגיד למעט העובדה שחייו היו קשים. אפילו התקופה ההיסטורית בה הוא חי לא באה לידי ביטוי בספר
    מזל שלקחתי מהספריה ולא רכשתי כמו שרציתי. בזבוז זמן גם לחובבי תורכיה….

  2. אלדד

    אכן לקוני, לא מקושר לזמן ולארועים, לא עוסק בהיסטוריה.
    זהו סיפור של ילד/נער המתנסה ומתבגר בצל הארועים והנסיבות.
    למעט העובדה שחייו היו קשים, הסופר מציג תמונה רחבה יותר של עוני, בערות, סכנות קיום, אבל מספר שגם בנסיבות אלה הוא מוצא חברויות ורגש. בנוסף, האמפטיה הנוצרת אצל הקורא למקרא החוויות והמחשבות של הגיבור, עשויות לעורר אצל הקורא מחשבות נוקבות על עוני…

התגובות סגורות.