פגשתי ביום ששי חבר. קפיטליסט. הוא שאל אותי – אם ככה הכל בסדר. המשבר נגמר, הבורסה עולה, הפנסיות חוזרות לערכן הקודם. אולי הקפיטליזם אינו רעיון כל כך רע כפי שחשבו לכמה דקות? תבין, אמרתי לו. מה שאתה חושב ש"טוב" הוא הרע. המצב התקין, אליו אתה שואף, אינו תקין כלל וכלל. התקשיתי להסביר לו, וכבר ערב שבת ותכף תשקע השמש וצריך להתכונן.
אני מגיב בלי להתעמק וברדידות רבה במיוחד. משהו ברשומה שלך צד את עיני ורק אליו אני מעוניין להגיב. בסיפור של רבי נחמן לא נאות בעיני העשירים לעזור לאחרים. אבל הקפיטליזם והתפיסה הליברטיאנית לא באמת מעודדים את זה. הם רק לא כופים על הזולת לעזור לאחר. אתה חופשי לעשות כל מה שטוב בעיניך. כל מה שטוב. אתה אוהב לעזור לזולת – תעזור. אתה לא אוהב – אל תעזור. רק אל תפגע בכוונה תחילה. והממשלה הזעירה שצריכה להיות צריכה בסה"כ להגן על כולם מפני נזקים מכוונים ומרושעים של אחרים. לא יותר.
גילוי נאות: אני ליברטיאני אדוק.