אייבי גילת מספר על מהומה באיגוד האופניים. מישהו התפטר, אחרים רוצים להקדים את הבחירות ולזכות במושבים הנחשקים. (אני מניח שהמושבים באיגוד האופניים הם צרים כאלה, עם חריץ באמצע וקשים נורא). בפורום רוכבי הכביש של תפוז, מתווכחים אם זה טוב ואם זה רע, ואם יש דרך חזרה. הוא תהה בפורום אופני הכביש – האם יש תקווה לעתיד ענף האופניים.
כתבתי להם שזה לא נוגע לי.
היה מי שלא אהב.
ענה לי הרשטיק איציק בזו הלשון
ברגע זה איגוד האופנים מייצג גם אותך כלפי הרשויות. אם אתה, כרוכב עממי, מעונין בייצוג ראוי, תצטרך להיות מעורב באיגוד, או לחלופין להצטרף לארגון חלופי (שלא ממש קיים כרגע).
בכ"א ענף האופנים בארצנו דווקא משגשג ובאמת לא מושפע במיוחד מעתיד האיגוד או הרכיבה התחרותית – או הרכיבה בכלל בעצם, לא חייבים לרכב, העיקר לקנות.
אז ככה – איגוד האופניים מיועד לאנשים שרוצים לרכוב ממש מהר. ממש ממש מהר. ולהשיג את כוווווווווולם. זכותם. אני מכיר דרכים מזיקות יותר לבריאות מזו.
איגוד האופניים מיועד לתמוך בשניים או שלשה אנשים שלא ילכו לצבא ובמקום זה יביאו "כבוד" לישראל בתחרות ב"אירופה". לא מתלהב, אבל כל עוד זה חוקי – מילא.
אבל מה זה נוגע לי?
שיעשו מה שהם רוצים. זה רלבנטי לי בערך כמו התאחדות עולי רומניה. אנשים נחמדים, אבל אני בכלל לא מפתח תקווה.
אני אפילו לא מכיר את השמות של הקבוצות. (חוץ ממומנטום, ששמעתי שיצא כבר סרט המשך – מומנטום 2). (ו CCC שמזכיר לי את המרפאה של אמא שלי).
ובכלל – כל פעם שמישהו מותח ביקורת על חברו בפורום, ובמיוחד על הרוכבים התחרותיים, נשלף העלבון – אתה לא רוכב אמיתי, אתה רק קונה ברח' החשמונאים. כמו שאמר הרשטיק איציק "לא חייבים לרכב, העיקר לקנות".
קודם כל – אז מה? בטח בחנוכה אנחנו נתמוך בחשמונאים.
ויותר ברצינות, גם אני לא מתלהב מצרכנות יתר, ומצריכת ראווה. אבל גם לא יוצא מגדרי כשאני שומע על מישהו שמתאמן חמש עשרה שעות בשבוע,כדי לרכוב במהירות. אני לא חושב שזה נותן לו איזה ערך במובן עקרוני ומהותי. אם זה מה שהוא אוהב לעשות, יפה לו ושיהנה. ובכלל, האם אותם תחרותיים רוכבים על אופני ראלי של שנות השמונים, או על יצירות קרבון יקרות להחריד שמישהו אחר מממן להם?
אני בכלל לא מאלה ולא מאלה. כלומר, גם האופניים שלי הם לא משנות השמונים אלא מ 2008 . ובמחיר שהם עלו היה אפשר להאכיל שלשה יתומים מביאפרה לשנה שנתיים. זה נכון, מודה באשמה. אבל אני רחוק מלהיות קניין אובססיבי. או שדרגן בלתי נלאה.
תתפלא – יש אנשים שקונים אופניים, ורוכבים עליהם להנאתם. בלי להשיג את כל מה שזז לאט יותר מהם, או לקנות את כל מה שזז מהר.
ואיגוד האופניים? שיסעו באוטובוס. מה אכפת לי.
(התמונה נלקחה מאתר ויקיפדיה)
—
עדכון: תיקנתי טעות, ענה לי איציק ולא הרשטיק. שזה מתחרז, אבל לא אותו בן אדם. (ותיקנתי את הלינק של יותם)
והויכוח נמשך – עיינו כאן
תודה רבה על ההפניה, אבל היא לא עובדת.
הכתובת צריכה להיות
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588535&blogcode=11454072
גלעד יקירי
כמו בהרבה דברים בחיים אני חושב שגם כאן יש אמצע בין שני הקצוות. מצד אחד אכן אין בכוונתי לתלוש את שערות ראשי (גם אין לי כבר את היכולת הפיזית לכך) בגלל מהומות באיגוד האופניים. מן הצד השני יש דבר או שניים שגם אנחנו כרוכבים עממים יכולים להנות מאיגוד שכזה.
לדוגמא אתה ואני לחוד לא נצליח לגרום למע"צ להעביר פעם בשנה מכונת טיאוט בשוליים ולחסוך לעצמינו לא מעט עוגמות נפש של תקרים, נפילות מאבנים וכדומה. גם שינוע האופניים באוטובוסים, רכבות וכו' הוא צורך שלנו העממיים. ואני בטוח שיש עוד עניינים מעניינים שונים שכולנו היינו נהנים מהם.
גם אם האיגוד ישקיע את עיקר מאמציו באותם שניים שלשה רוכבי עילית אבל לא ישכח שכל שפיץ יושב על כתפיו הרחבות של ההמון ויפעל גם עבורו, מן הסתם כולנו נהנה מזה.
אני כשלעצמי לא מתכוון להשקיע מאמצים כל שהם באיגוד או בכל עיסוק אחר בצרכי ציבור של הרוכבים – גם לועד בית אין לי סבלנות, אבל את מחיאות הכפיים הקלושות שלי מהיציע למי שמוכן לעסוק בצורכי הציבור הזה, וקצת אמפתיה אני מוכן לתת
כמי שרכיבה ספורטיבית על אופניים מאוד רחוקה ממנו, אני חייב להודות שנשמע לי שהצעד שלך קצת הפוך.
אם איגוד האופניים בכלל לא רלוונטי לך, זו דווקא סיבה מצויינת להשתתף בבחירות אליו, ולהצביע עבור מי שיהפוך אותו ליותר רלוונטי.