לפני יותר משמונה חודשים, עת התפרסם לראשונה בכלי התקשורת ענינו של הרב אלון ופורום תקנה, כתבתי כאן כמה דברים. נער הייתי וגם זקנתי ושמעתי על יותר מצדיק אחד או שניים שנעזבו וסרו מן הדרך. אני מכיר ומוקיר את הרב מזה שנים. וכשמישהו שאתה מכיר מסתבך בעניין רע, הלב נחמץ. אם יתברר שאכן אמת הדבר ובשלו היה הסער הזה, הכאב ירבה שבעתיים.
אמת, העדויות המובאות בתקשורת קשות, ושתיקתו של הרב אלון קשה אף היא, אך לטעמי לא הוכחו ההאשמות מעבר לכל ספק סביר. העניינים עומדים ומתבררים. בינתיים אני יכול להרשות לעצמי את המותרות שבספק, ואחכה.
שוחחתי בנושא עם ידידים, ובמקרים רבים מצאתי את עצמי בצד של "לא מאמין באמונת חכמים" (מה שנכון) ולכן "מזלזל בכבודם של הרבנים החשובים" (נכון באופן חלקי, יש כאלה הנחשבים חשובים בעיני ויש בהם שלא). במקרים אחרים, אמרו לי שכל ביקורת על הפורום אינה אלא תמיכה בהמשך ההטרדות המיניות (האשמה לא הגונה, על גבול הדמוגוגיה) , או לחילופין הסטת הדיון אל נקודות לא חשובות. על אף זאת,אני מוטרד, מוטרד מאד.
המטרה חשובה מאין כמותה. על זאת נסכים כולנו.
פורום זה שם לו למטרה לפתח מודל להתמודדות בתוך הקהילה עם פגיעה בתחום המיני מצד בעלי מרות וסמכות במי שנתון תחת מרותם, סמכותם או השפעתם. מטרת הפורום היא ליצור דרך נוספת עבור המתלוננות לטפל בתלונה ביעילות ולמנוע את הישנותה ואת נזקיה למתלוננת ולנשים נוספות. (אתר פורום תקנה)
אני חושש שהתנהלות פורום תקנה – וראש וראשון לה – שיטת פעולה חשאית שאינה מעוגנת בפרוצדורה ובביקורת חיצונית בלתי תלויה , והצגת כל החולקים עליהם כמי שאין בו "כבוד תלמידי חכמים" או שהוא חלילה בעד הסתרת מעשים שלא יעשו וטיוחם. היא בעיתית. תוסיפו לכך – גם אם פחות חשוב – התנהלות משונה מול התקשורת, מסירת מידע סותר מעת לעת, פרסום מידע סלקטיבי בחוגים שונים מחוץ לפורום, יצירת הרושם שמנסים לשמור על כבודם האישי.המעשה האחרון – השתלחות נרחבת בגלל שפלוני – שאינו הרב החשוד בעצמו - קובל כנגדם באינטרנט, היא תמוהה וזאת בלשון המעטה.
כל אלה מביאים אותנו למדרון חלקלק ומסוכן בכל מה שקשור לזכויות חשודים, ולמקומו של האדם הדתי בקהילתו . אני מתקשה לקבל תפיסה כמו של פורום תקנה, שיצר את המצב שבו על המאזין לבחור למי להאמין, כשמה שמטה את הכף הוא המוניטין הציבורי של חברי הפורום, שיש בהם אנשים נכבדים עד מאד. עניין נוסף בעייתי בהקשר זה הוא שאותם חברי פורום שחתומים על ההודעה הם נקיי כפיים וישרי לבב, אמת ויציב. אבל מי לידנו יתקע שלא יבואו תחתם, אחרים, שיעשו שימוש לרעה במנגנון הזה, וכבר קרו מקרים.
אבל גם כך, כביכול אומרים לנו אנשי הפורום: "תסמכו עלינו" ואנחנו נרשה לעצמנו לפעול לפי הבנתנו, בשקט ובמסתורין. בחתימה על כתבי ויתור שאיום בצידם, בפרסום והסתר לפי המתאים לנו. אתם – צאן קדושים, אל תדאגו – אנחנו יודעים מה טוב בשבילכם. נמצא את שביל הזהב. גם נציל נפגעים עתידיים, גם נשמור על הכבוד של כולם, ונרבה קידוש ה' בעולם.
אני סבור כי כוונתם של אנשי תקנה רצויה, אך מעשיהם לא צלחו. את הדג הבאוש הם כבר אכלו, המלקות כבר פה, נקווה שלא יגורשו מהעיר – כי העניין שבשבילו יצאו לדרך חשוב לנו עד מאד.
מה אתה בעצם רוצה?
אם הם מפרסמים, זה לא טוב. כשהם כן מפרסמים, זה גם לא טוב.
מה כן? איך אתה מציע שציבור יגן על עצמו מפני בעלי סמכות רוחנית המועלים בתפקידם?
האם תקנה עשו טעויות? לדעתי כן.
האם את תפקידם המרכזי הם עשו? בהחלט כן.
אני מניח שבהודעה הרשמית של הפורום הם לא משקרים\מגזימים, ולכן מעשי הרב אלון הם כאלו המצריכים חשיפה נוספת, אולי לא בידיעות אחרונות. בהחלט כפי שכתבו באותה הודעה רשמית.
תומר פרסיקו איננו מכיר את הרב אלון ותלמידיו, ולכן הוא חושב ששלטון הכריזמה הוא משהו חדש.
אבל, כל מי שהכיר\מכיר את תלמידי הרב אלון בזמן שהיה ראש ישיבת חורב (לדוגמא יוסי גרינפלד, והוא בהחלט דוגמא מייצגת לחורבניקים דאז) יודע היטב שאין בזה שום דבר חדש. הכריזמה של הרב אלון היתה עצומה כבר אז, וכך גם הערצתו המוחלטת על ידי תלמידיו.
כשהערצה כזו מצטרפת לכח האינטרנט, בו כל ליצן מלך, ולכל אחד יכולת לפרסם ככל העולה על רוחו, אני לא מרגיש שלפורום היתה ברירה אלא לפרט קצת יותר. (אני מתלבט לגבי הפרסום בידיעות, בהנחה שזו גם יודמה של הפורום).
שקיפות רבה יותר היא דבר טוב, אך היא באה במחיר של חשיפה רחבה יותר. האם זה מה שאתה רוצה?
לי, עשרת האנשים שישוב על העניין הזה מספיקים לחלוטין, והייתי שמח לו היו עוצרים אחרי ההודעה הראשונה.
יוסי לא השאיר להם ברירה, וצר לי גם עליו. עוד יותר צר לי על הרב אלון ומשפחתו.
אבל, יותר מכולם צר לי על התלמידים שנפגעו מהרב אלון, ועם כל הצער על הטעויות של פורום תקנה, אני (עדיין) גאה בהם מאוד על ההגנה שסיפקו ומספקים לציבור שלנו.
השאלה שאני דן בה אינה הרב אלון או הכריזמה שלו (וגם לא הדברים המשונים שכתוב תומר פרסיקו בבלוג , אני מדבר על להיות חלק מחברה דתית ומה צריך לעשות לתיקונה.
פורום תקנה רצה לתקן, ונמצא מקלקל.
ומה אני רוצה?
אני רוצה שפורום תקנה, או זה שמחליף אותו, לא יעבוד בשיטות חשאיות, ויהיה חשוף לביקורת.
אני רוצה שתהיה פרוצדורה ברורה ולא שתגיד יהודית שילת שאין פרוטוקולים, ופתאום תפרסם אותם. אני רוצה שיהיה לי אמון שלא מנצלים את הכל לרעה.
אני לא מבין למה "יוסי" כלשהו הוא עילה, שלא לומר תירוץ, לפרסם את מה שהוחלט לא לפרסם.
לא על הכל נסכים, אבל בכל זאת אני מבקש להבהיר משהו. שקיפות הפרוצדורה אין פירושה חשיפת כל הפרטים. הכוונה שאני ואתה נדע שהפורום אינו מעל לכל, וגם הוא יצטרך לתת דין וחשבון במקרה של מחלוקת.
הפורום במתכונתו הנוכחית הוא החוקר השופט והתליין, ואין מי שיכול למתוח עליו ביקורת. ברצותו מאריך וברצותו מקצר. כשמתאים לו אומר "גמרנו את העיסוק" וכשלא מתאים שולף את כל התותחים.
צריך, וזה יהיה רלבנטי למקרה הבא, לקבוע הליכים יותר ברורים מה עושה מישהו שהפורום בא בדברים ויש ביניהם מחלוקת על העובדות.
ובמחילה, סיפור יוסי נראה כמו רצון להגן על כבודם, לא יותר מזה.
אני אתחיל מהסוף, כי זה יותר קצר ופשוט, אם כי לשניהם משותפת לשון הרע.
לא יודע מה איתך, אבל כמות המיילים שיוסי שלח, לאחר עבודה מאומצת שעשה, היא אסטרונומית.
כבר אמר מישהו על ויקיפדיה, שבמקום דמוקרטיה, היא נודניקוקרטיה, ובעולם של גוגל, מי שמופיע יותר פעמים, הוא הצודק.
ולכן, אני מוכרח להגיד שלאחר כמות המיילים והמכתבים (לגרסאותיו השונות) בפירוש ראיתי איך האמון באנשים של פורום תקנה הולך ומתערער, כשלמולם מי שהיה יכול להיות מנהיג הציונות הדתית.
לגבי החלק הראשון, נראה לי שהמגבלה העיקרית על טיפול הלכתי הולם במקרים שכאלו היא שלרוב יש מילה כנגד מילה, ועד אחד בנושאים הלכתיים שצריך שניים הוא דובר לשון הרע.
לחז"ל היו אמצעים כמו הכנסה לכיפה במקרים כאלו, היום זה יותר קשה.
אני לגמרי מסכים שצריך שתהיה ביקורת, למרות שקשה לי לראות את מי אפשר לשים כמבקר מעל הרב ליכטנשטיין והרב אריאל.
לגבי פרוצדרות מסודרות, אני מסכים לחלוטין, למרות שהקלטות וסיכומים, תמיד יש בהם חשש דליפה לתקשורת.
כך או כך, וראה דבריו של אבישי בן חיים, אני חוזר על דברי –
אני סבור כי כוונתם של אנשי תקנה רצויה, אך מעשיהם לא צלחו. את הדג הבאוש הם כבר אכלו, המלקות כבר פה, נקווה שלא יגורשו מהעיר – כי העניין שבשבילו יצאו לדרך חשוב לנו עד מאד.