כמו בכל שנה, באמצע חודש ניסן, יגיע חג הפסח. השנה נאלץ להמתין קצת יותר, אבל הוא יבוא. בשנים האחרונות הולכת ומתפשט המנהג של חגיגת ליל הסדר במלון. המהדרין עושים זאת בחו"ל, שם ישירו בכוונה מרובה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" (מן הסתם במלון "המלך דוד", אם יהיה מבצע טוב)וכך – לקראת החג קיבלתי מאחת מחברות הפייסבוק שלי את ההמלצה הבאה:
חברים יקרים. אנחנו מבשלים לכם פסח כשר ושמח. כחברינו הנאמנים אתם בין הראשונים לדעת: את חג פסח הקרוב נחגוג אי"ה בכפר המטיילים של הצפון "XXXX אשר בXXXX. לקוחותינו הותיקים כבר יודעים שהאירוח אצלנו הוא עם טעם של עוד ועל יעידו הלקוחות שחוזרים לבלות איתנו שנה אחר שנה. אנחנו עובדים כרגע על מודעת פרסום וברגע שהיא תהיה מוכנה נעלה אותה לפייסבוק. בנתיים אתם מוזמנים להירשם בהרשמה המוקדמת בעלות של 6,700 ש"ח לזוג לכל החג: חגים ושבת על בסיס פנסיון מלא, חול המועד על בסיס חצי פנסיון. כמובן שאנחנו מתכננים תוכנית עשירה בטיולים ופעילויות. המחיר המיוחד הזה שמור למהירי ההחלטה שירשמו עד לתאריך 15.01.11 לאחר תאריך זה המחיר יעלה. הבטיחו מקומכם איתנו.
התווכחתי קצת עם הכותבת, היא סיפרה שזה עסק משפחתי ונכון שיש שכירים, אבל הם לא משלמים שכר מינימום לעובדים, והעובדים בחרו לעבוד בחג בשכר שהם מקבלים. בכל זאת, אני לא אוהב את הרעיון שבחג החירות מסתובבים סביבך אנשים שעובדים כדי שאתה תוכל לשתות כוס שלישית בהסבה שמאלית. גם מנהלי העסק וגם העובדים ש"בחרו" בזה צריכים להיות בבית שלהם עם משפחתם, ולא לעשות את חגם חול. עצוב לראות שהמערכת הכלכלית שלנו דוחפת אנשים לעבוד בימי המנוחה והחג, ועוד רואים בזה "בחירה חפשית" וחיובית. לטעמי ההצדקה היחידה לעבודה בחג היא טיפול בשירותי חירום, או סיוע לאנשים שאינם יכולים לעזור לעצמם.
גם לא בפסח, אני לא אוהב ללכת למלונות משום סוג שהוא, לא נוח לי לשבת שם ומסביבי מסתובבים עובדים ומשרתים אותי. אנשים ונשים שהיום שלהם מורכב מלהיענות לגחמות של לקוחות, תמורת שכר שאיתו לא יוכלו לעולם לשכור חדר במלון עם משפחתם. לחובבי המסעדות והמלונות כדאי לקרוא את "דפוק וזרוק בפאריס ולונדון" שכתב ג'ורג' אורוול. (לאחרונה יצא תרגום חדש בהוצאת כנרת זמורה ביתן) במיוחד את התיאורים המאלפים על מלונות ומסעדות. לא נראה לי שהמצב השתנה באופן מהותי.
חושב כמוך.העבדות לא פסה מהעולם.היא רק שינתה סגנון.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1199910.html
כלומר, עדיף לכל יהודי הגולה שישארו שם בפסח מאשר שיגיעו לכבוד הרגל לעיה״ק ירושלים ת״ו ויהנו רח״ל מעבודתם של יהודים במלון בזמן הרגל?
אני מבין את ההגיון שמאחורי הדברים אבל זה נשמע לי הפוך למצווה.
אזרח – תודה.
יואב- אולי לא הסברתי עצמי מספיק. אני דיברתי על ישראלים שיוצאים לחגוג את הפסח בחו"ל, או במלון.
אוקי, זה מתחיל להיות מעניין. כלומר לשיטתך:
יהודי מת״א (נניח) שחוגג בצפון – פסול משום עבודת יהודים בחגם.
יהודי מברלין (נניח) שחוגג בארץ – אינו פסול, אע״פ שגם כאן זהו מקרה של יהודים העובדים בחגם.
האם הבנתי נכון ואם כן מה ההפרש בין שני המקרים?
האם במקרה של יהודי מברלין שמגיע לארץ לא חל מה שכתבת לעיל: ״עצוב לראות שהמערכת הכלכלית שלנו דוחפת אנשים לעבוד בימי המנוחה והחג, ועוד רואים בזה "בחירה חפשית" וחיובית. לטעמי ההצדקה היחידה לעבודה בחג היא טיפול בשירותי חירום, או סיוע לאנשים שאינם יכולים לעזור לעצמם.״ – ?
או שמצוות ראיה ברגל גוברת על הזכות שאתה מייחס לעובדים שלא לעבוד בחגם?
אני סקרן לקרוא את תשובתך.
כל אחד והסיפור שלו, לא כולם מתים לבלות את החגים האלו בחיק המשפחה, ויש כאלו שאין להם משפחה ולא בא להם לבלות בבית לבד ומעדיפים לעבוד.
כשהייתי בצבא וממש לא התחשק לי על עוד ערב פסח בחיק הדודים והדודות בא לי הרעיון הגאוני של לדאוג שישבצו אותי לתורנות מטבח בערב החג – הלכת לבקש להחליף ואחראית השיבוצים פשוט צחקה לי בפנים, מסתבר שזו אחת מהתורנויות הכי מבוקשות, ושצריך לתאם את צה חצי שנה מראש וגם אז זה לא בטוח כי יש כל מיני אנשים עם פרוטקציות במטבח…
חרות היא גם החרות לבחור האם אנחנו מעדיפים לעבוד ביום מסויים או לאכול גפילטפיש אחרי ישיבה סביב שולחן וקריאת טקסט שממילא רוב האנשים לא מבינים או לא מתעניינים בו.
וכמובן, חרות היא גם החרות לבחור אם לבלות את הערב הזה במלון או בבית.
חג שמח!
לגמרי מזדהה אתך בענייני בתי המלון והמסעדות, גלעד. כנ"ל גם בענייני נקיון הבית.
תודה על ההמלצה לספר. מוסיפה לרשימה.
הייתי כזה "עבד" בלימודיי בארה"ב; שם רבים מהיהודים בוחרים לבלות את הפסח במלונות במקום להכשיר את הבית. יחד עם זאת, אני לא מוצא פסול ברעיון. הצדק החברתי היהודי-רבני איננו סוציאליסטי.
אילן – בחג החרות זה צורם במיוחד. בחינת "טובל ושרץ בידו".