איתמר כתב על סטיב אוסטין הגבור הטלויזיוני של ילדותו. הסדרה שודרה בין השנים 1976-1979 איתמר היה אז בן חמש, ואני קצת יותר מזה. סטיב היה דומה לדוד איציק ורץ ממש מהר. כשהוא היה עושה זום על מישהו כולם שמעו.
אני גדלתי בתוך המדע הבדיוני, והעולם שלי עוצב על ידו. אני לא יכול לשכוח את הטקסט הזה, עם המנגינה:
Steve Austin, astronaut. A man barely alive. Gentlemen, we can rebuild him. We have the technology. We have the capability to build the world's first bionic man. Steve Austin will be that man. Better than he was before. Better, stronger, faster.
(הקטע זכה למחווה הולמת בסרט "דוגמה"). אנחנו היינו משחקים ב"להיות סטיב אוסטין" ורצים בהילוך איטי, אבל ממש מהר. לא, לא קפצנו מהחלון כמו הילד ההוא :
השנים חלפו, דוד איציק כבר לא צעיר כמו פעם. אני מניח שאם תחפשו תמצאו בפייסבוק דף "רוצים לדעת מה קרה לילד שקפץ מהחלון בנהריה וחשב שהוא סטיב אוסטין". ששה מיליון דולר הם כבר לא הרבה כסף, שחקן כדורגל בליגה השניה באירופה עולה יותר.
גם הטכנולוגיה הביונית כבר כאן, אבל איכשהו – היא הרבה פחות מלהיבה:
פינגבק:קווין. אבל לא ואן אריק | מצד שני
אהבתי את תגובת דובר הרשות. הלוואי והיום היו מסבירים להורים שהם אלה שצריכים להגיד "לא" לילדים שלהם. לפני שבועיים שמעתי סיפור עבר על ילד שקפץ לבור ביוב פתוח בקיבוץ בדרום כי רצה להיות צב נינג'ה. באסה להיות אהבל.