האח הגדול, האח הקטן ופורסקוור

image

בכנס איגוד האינטרנט האחרון (הכנס אחרון, לא האיגוד ולא האינטרנט) השתתפתי במושב שנקרא "הזכות לחשיפה" יחד עם ד"ר יעקב הכט – יו"ר ,מחבר המאמר הזכות לחשיפה ברשתות חברתיות, ד"ר ירדן לוינסקי פסיכיאטר בכיר מהמרכז הרפואי ע"ש שיבא שדיבר על "הפסיכולוגיה של התערטלות באינטרנט", דפנה הומינר, פסיכולוגית קלינית סיפרה לנו על "המדיום הווירטואלי במרחב הנפשי שבין חשיפה עצמית לאינטימיות" וד"ר אלעד אורג מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו הציע לנו לחשוב אחרת על ה"זכות לזהות-מידע".

תקציר דברי שם :

הדיון על פרטיות מתרכז בהפרדה בין הספירה הפרטית לציבורית, ומוחה על שני כיוונים – חדירה של הממשלה אל הספירה הפרטית, וחשיפה אישית-רצונית של הספירה הפרטית. אני טוען שההפרדה הזו היא תוצר של ההבניה הפסיכולוגית של העצמי, ומציג את התובנות הסוציולוגיות על היות האדם סך הכל של מופעיו, בכל המקומות בהם הוא נמצא ופועל. במציאות של ימינו בה אנחנו משאירים טביעות אצבע דיגיטליות בכל מקום היכולת לעקוב ולנטר את כל הפעילות יוצר איום על הפרטיות, לא פחות ואולי אף  יותר מהחדירה כביכול אל הספירה הפרטית, או מהפריצה שלה וחשיפתה באופן רצוני. אנחנו חיים באקווריום דיגיטלי. לנוכח העובדה שרוב האנשים עושים זאת מרצונם, או מתוך השלמה עם תנאי החיים , מעט מדי מוחים כנגד חברות מסחריות הצוברות עוד ועוד מידע על מאפיינים אישיים ונטיות. להפך, עושים על זה כנסים ומדברים על שיווק ממוקד וסיכול מפולח. האח והידד. “האח הקטן" זה החביב שאנחנו מרשים לו הכל בעצמנו, מאיים עלינו לא פחות מ"האח הגדול" הממשלתי. במיוחד כשאנחנו רוצים להיות "ראש העיר" בפורסקוור. ואני לא מדבר על טכנולוגיות עתידיות מספרי המדע הבדיוני. בעצם, הם אכן מספרי המד"ב, רק אלה של שנות החמישים. כל הדברים האלה כבר כאן.

ממש מעבר למצלמה שבפינת הרחוב. האח הגדול והאח הקטן יושבים ביחד לקפה. כשאתם מצטרפים – תעדכנו שהגעתם.

 

צפייה מלאה – 17 דקות

http://www.isoc.org.il/videos/player.swf

 

קישורים נוספים

בבלוג שלי – על הספר "האח הקטן" של קורי דוקטורוב

בבלוג שלי – על "פיתוח מערכות שליטה ובקרה"

MYNET – פקחי עיריה באשקלון צופים במתרחצות

forsquare

YNET ממשלת סין תעקוב אחרי משתמשי הסלולאר בתחומה

YNET – זיהוי פנים באינטרנט

6 Comments

  1. אזרח.

    הרצאה מאלפת.
    למעשה,במקום מפותח וטכנולוגי יש פחות חופש.
    הטכנולוגיה,שהתיימרה לייעל את חיי הפרט ולהרחיב את החופש של הפרט,הפכה בידי בעלי העניין לכלי המנטר וממשטר את הפרט על כל צעד ושעל.

  2. אזרח.

    אבי,תודה על המידע.
    כתבת:"למי שחושב שכותב המאמר מגזים בהיקף המעקבים או בהשלכות שלהם על חיי הפרט…."
    אתה לא מגזים. העובדות שהבאת הן רק קצה קצהו של העולם הטכנולוגי המתהווה ע"י בעלי העניין. (גופים ממשלתיים,גופים עסקיים – תאגידיים,ועוד ועוד)

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=682771&contrassID=11&subContrassID=7&sbSubContrassID=0

    שבבי RFID הושתלו בעובדי חברה.

  3. חגי

    תמיהה עולה בי לשמע דבריך המענינים (וללא ספק המציאותיים להחריד).

    אתה כבלוגר פופולארי חי מרצון לא רק באקווריום שקוף מרצונך, אלא במשהו שניתן להגדיר אותו כ"מצפה תת ימי ענק מימדים" וכל זה מרצונך. מן הסתם גם הגעת אל הכנס הנ"ל משום שגוף חיצוני התבונן בכריש גלעד השוחה להנאתו מול הצופים האלמונים.

    הא כיצד כל זה מתישב עם מה שנראה מדבריך כחוסר נחת שלך (בלשון המעטה) ממצב זה?

    חלילה , אינני בא לקנטר, להלעיז או להלעיג- אני שואל באמת ובתמים מפני שקשה לי להבין זאת.

התגובות סגורות.