הגיעו אלי כמה ספרים השבוע (כן, הגיעו, עיינו בגילוי הנאות) היוצרים פסיפס מעניין. כולם ראויים לסקירה ארוכה, ובעז"ה אעשה זאת לאחר שאקרא אותם כראוי להם. ולכולם יש אג'נדה. מה שלא פוסל אותם בעיני כמובן, להפך.
הראשון שבהם היה ספרה החדש של עפרה ישועה-ליית "ארץ, ברית – מדוע אין לישראלים מדינה דמוקרטית וחילונית". (הוצאת מעריב) ה"מדוע" אינו במובן של "למה זה קרה" כי התשובה היא פשוטה, ה'ישראלים' לא רצו זאת מעולם. המהדורה הראשונה של הספר אכם נקראה "איך ניגפה הציונות המדינית מפני הדת היהודית", ואני מניח מתוך העין שלי בספר וב"הסכמות" שעליו שכוונתה לשכנע חלק מה'ישראלים' שעליהם לרצות במדינה כזו. הספר בנוי על סיפורים המשלבים דיונים והמלצות לישראלים כיצד לפעול. לזכותה יאמר שהיא חובבת אופניים.
.jpg)
יחד עם הספר הזה, הצטופפו שני כרכים עבי כרס של הספר "רבנות, האתגר" בהוצאת עם עובד יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה, שערכו ידידיה צ' שטרן ושוקי פרידמן. וכך הנחתום מעיד על עיסתו:
רבנים עוסקים בחומר וברוח, בהגות ובהנהגה, בפסיקה ובעשייה. חרף השינויים מרחיקי הלכת במציאות החיים – החילון הנרחב, הדומיננטיות של התרבות הליברלית, מהפכת הידע והמעבר מקיום קהילתי לקיום ריבוני – הרבנים, כפרטים וכממסד, שומרים על מקומם המרכזי בהוויה היהודית והישראלית של דורנו ומשפיעים על החיים האישיים של רבים. הספר, שהוא אסופת מאמרים של רבנים ושל חוקרי אקדמיה, משוחח על ממדיו של האתגר שמציבים השינויים בדורנו ועל התגובה הרבנית לכל אלו.
מטיבה של אכסניה, יש להניח שכשידונו באתגרים המציבה המציאות החדשה בפני הרבנים הם ימליצו על דרכי פעולה מז'אנר אחד, ולא על דרכים אחרות המעדיפות פעילות "לעומתית" מול האתגרים הללו. אפשר לראות זאת ברשימת הכותבים. אבל הדברים ידועים.אג'נדה, אמרנו.
לחבורה הצטרף הספר "המנטליות של הנפש: הפילוסופיה של דורון בראונשטיין", (הוצאת לב ספרים) מציג, כצפוי את הפילוסופיה של בראונשטיין. הכתיבה בלוגרית באופייה. והדעות, איך לומר בעדינות, נחשבות היום "שנויות במחלוקת". הוא למשל משווה בין פדופיליה להומוסקסואליות, ומציע שיטת טיפול חדשנית לאוטיזם.
דרור דורי (הוצאת אוריון) החליט להביא לקהל העברי את הספר "סנגוריה על רמון סבונד" שכתב מישל דה מונטן ( 1592-1533) מסאי ופילוסוף צרפתי ממוצא יהודי. הספר מבקש ללמד סנגוריה על רמון סבונד, שספרו "תיאולוגיה טבעית" נאסר לקריאה על ידי הכנסייה הקתולית. ואולי תמצאו שם משהו בנוגע לצנזורה על ספרים והגנה עליהם. עם זאת, הספר אינו עוסק בתיאולוגיה נוצרית ודרור דורי מספר כי
הנושא העיקרי של מסה זו איננו הדת הנוצרית, אלא התבונה האנושית ודעותיהם של הפילוסופים מן העת העתיקה על האדם ועל הידע שלו. זו הסיבה שבעטיה מצאתי לנכון לתרגם מסה זו לעברית. רק העמודים הראשונים והאחרונים מוקדשים לדת הנוצרית, כנראה משום שמונטן נאלץ להתייצב מול ביקורת הצנזורה של הכנסייה. הקורא יכול לפסוח על עמודים אלה מבלי לאבד דבר.
שבת שלום ולקוראים ינעם