לו הייתי שלמה ארצי

זה מה שהייתי אומר

אחד

אתמול שמעתי בגלי צה"ל על איטלקי אחד, מאמן נבחרת אנגליה בכדורגל שלא נסע לחתונת הבן שלו בגלל שלנבחרת היה משחק ידידות. השדרן התלהב מה"מקצוענות". ובכן ידידי, לא מדובר כאן במקצוען אלא באידיוט גמור שלא מסוגל להבין מה חשוב בחיים ומה פחות. עוזר המאמן היה יכול לנהל את המשחק המיותר הזה בלא פחות הצלחה, ואבא צריך להיות ליד הבן שלו בחתונה. עוד שמעתי בחדשות על הוויכוח בענין מימון ממשלות זרות לפעילות חברתית פוליטית בישראל. נקודה חשובה, שאולי לא הודגשה מספיק היא שמהוויכוח הזה,תתמכו או תתנגדו, לא חשוב, מתברר שאין באמת "מגזר שלישי" בישראל. ואולי בכלל. כל הכסף מגיע מאחד משני מקורות – קפיטליסטים (כאלה שחוזרים בתשובה אחרי שרמסו את כל מתחריהם, או אחרים שרוצים לקנות השפעה בכיוון החביב עליהם)  וממשלות (הממשלה המקומית שלך או זרה). הבלוג המעניין "מאפיהו" עוסק בסוגית מימון ארגונים לא מעט. ובעיקר מתרכז במימון ממשלות זרות וקפיטליסטים מחו"ל. אם כבר מדברים על ממשלות זרות ובלוגים מעניינים, ארשה לעצמי להמליץ על הבלוג "מחויב המציאות" המכנה את עצמו "בלוג ברסלב פוסט מודרניסטי" שהבוקר למשל מאתגר את חסידי ברסלב לנסות ולצרף לחסידי רבינו את עידן לנדו. תודו שהאופציה "לחיות ברסלבר" מציגה אנטי תיזה משמעותית ל"לא למות טיפש". הבלוג הנ"ל  ו"מאפיהו"  הם בלוגים מעניינים, לא מהמצוטטים ב"מהנעשה בבלוגוספירה" וסביר שלא תקראו עליהם אצל הקפטן של האינטרנט, אבל שווים. שניהם אגב נכתבים על ידי אנשים שמזהים את עצמם כדתיים. אם דיברנו על דתיים, אתמול הייתי בבית הספר של הבת שלי ב"יריד" לקראת השנה הבאה, שאחרי כיתה י"ב. הציגו שם מדרשות ומכינות, שירות לאומי בעמותות וגם הצטרפות לארגון חשוב עם בגדים ירוקים. כולם אמרו כמה השנה הזאת משמעותית להתפתחותה של הבת, תורמת ומעצימה. והמליצו להן לחשוב היטב ולשקול בין שלל האפשרויות המוצעות לבת דתית המחפשת "שירות משמעותי". המוקד, כמקובל בימינו, הוא הבת רצונה מחשבותיה ושאיפותיה, כי זה מה שחשוב.

שתיים

בזמן האחרון אני עוסק יותר ויותר בכלכלה ונגזרותיה הרעיוניות והמעשיות. ניסיתי לקרוא את "פריקונומיקס 2" ( שמו הרשמי הוא סופר פריקונומיקס – מפרק את החיים לגורמים (מאנגלית:עידית שורר, הוצאת כתר)  שהגיע אלי מזמן והמתין בעצבות על המדף בעודו מנסה לסחור במשהו עם שכניו לערימה. קראתי את החלק הראשון, והדבר הטוב היחיד שאני יכול להגיד עליו זה שהספר היה הראשון שכתבתי עליו בטורי "ספר חברה תרבות" בעתון "הצופה" שבזמנו שימח אותי מאד. (תודה לך ח'). העתון נסגר ונשארה רק נוסטלגיה וערימה של חובות. (לא שלי, תודה לאל).  הפרק הראשון בפריק II  עסק בזנות כאפיק כלכלי מכניס לנשים צעירות. אחרי שהוא סוקר את האפשרויות הוא מספר לנו על יזמית אחת, שהחליטה לעסוק ב"זנות צמרת". רוצה לומר במקום להסתובב ברחוב בקור תמורת כמה פרוטות, היא מזמינה "לקוחות" לדירתה וגובה מהם מאות דולרים. וככל שהיא מבקשת יותר כך הם מרוצים. יופי של מיזם. הסיפור מסתיים בכך שהיא "מתבגרת", מחליטה לפרוש מהמיזם המניב בטרם לא יהיה ביקוש לשירותיה והולכת ללמוד באוניברסיטה. כלכלה כמובן. כן,אני יודע שתחשבו שזו תוספת שלי ולמעשה הזונה לשעבר החליטה לחזור בתשובה לתרום את הכסף לעמותות מהמגזר השלישי ולהצטרף לברסלב. אבל לא, זה הסיפור שלהם. אני לא יודע מה זה אומר על כלכלנים, או לפחות על מה חושבים על עצמם כלכלנים שכותבים ספרים להמונים.

קיבלתי עכשיו במייל הודעה שבהוצאת מאגנס יצא הספר עברית מקראית בדרך המעשית שכתבה רחל חלבה. לספר שלשה כרכים וכך תוכלו להיגמל מנטייתכם הלא יעילה להשתמש בעברית מקראית בדרך לא מעשית. זה בוודאי יעלה את התל"ג או יגדל מנוע צמיחה שנוכל לשים אותו לקטר של המשק.