רציתי לספר לכם מעשה במסמרים שהיה אתמול בטור דה פראנס. וכך מדווח ידידי אייבי גילת:
בדיוק כשהיה נדמה שאנחנו שוב נמצאים בסוג של שיעמומון, החל האקשן. ממש בפסגת הטיפוס התפנצ'ר אחד מגלגליו של קאדל אוונס אלוף השנה שעברה. בשל העובדה שהמכוניות לא הצליחו לעבור ולהגיע למקום, המתין אוואנס בחוסר אונים ובחוסר סבלנות כשהוא מאבד זמן יקר. כשקאמינגס – הרוכב הבא מקבוצתו – הגיע לפסגה, התברר שגם הוא סובל מתקר בגלגל. בינתיים בקדמת הפלוטון – שהמשיך קדימה – התנהג בראדלי וויגינס כמו ג'נטלמן אמיתי ומורה לרוכבים הבכירים לעצור ולחכות לאוואנס.
פייר רולנד הצרפתי, שמדורג במקום התשיעי הכללי, החליט לנצל את ההזדמנות וברח לחבורה עד שהשיג עליה יתרון של כמעט שתי דקות. באותו רגע החליטו המנהלים הספורטיביים של קבוצתו כי הצעד שעשה גרם לקבוצה הרבה יותר נזק תקשורתי מאשר תועלת והורו לו להאט. במונחים של טור דה פראנס מדובר בהתנהגות בלתי ספורטיבית בעליל.
לטובת מי שאינו מצוי בטור ובהליכותיו, הנצחון מושג אחרי מאבק של כמה שבועות, בהפרש של כמה שניות. כעת המתחרים המובילים על הכתר הם וויגינס ואוואנס. וויגינס היה יכול לנצל את המצב ולשעוט קדימה. נצחונו בטור היה כמעט ודאי. ואל יהיה הדבר קל בעיניכם. הטור דה פראנס הוא לא עוד תחרות במתנ"ס, או אליפות הארץ, או אפילו אולימפידה. נצחון בטור הוא ההשג הגבוה ביותר שרוכב אופניים יכול לייחל לו, שלא לדבר על המשמעות הכלכלית לקבוצה ולרוכב עצמו.
אלא מה, לטור יש חוקים של כבוד. לא מנצלים פנצ'ר להשגת יתרון. ולא מתפלפלים בחוקים ותקנות. את הטור מנצחים ברגליים ולא מלהבנות מחורבנו של חברך. פייר רולנד הפוחז, ננזף, והוא עוד ישלם את המחיר החברתי על המעשה.
מוסר השכל? על אחריותכם.