א שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף.
ב אֱלֹהִים אַל-דֳּמִי-לָךְ; אַל-תֶּחֱרַשׁ וְאַל-תִּשְׁקֹט אֵל.
ג כִּי-הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ, יֶהֱמָיוּן; וּמְשַׂנְאֶיךָ, נָשְׂאוּ רֹאשׁ.
ד עַל-עַמְּךָ, יַעֲרִימוּ סוֹד; וְיִתְיָעֲצוּ, עַל-צְפוּנֶיךָ.
ה אָמְרוּ–לְכוּ, וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי; וְלֹא-יִזָּכֵר שֵׁם-יִשְׂרָאֵל עוֹד.
ו כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו; עָלֶיךָ, בְּרִית יִכְרֹתוּ.
ז אָהֳלֵי אֱדוֹם, וְיִשְׁמְעֵאלִים; מוֹאָב וְהַגְרִים.
ח גְּבָל וְעַמּוֹן, וַעֲמָלֵק; פְּלֶשֶׁת, עִם-יֹשְׁבֵי צוֹר.
ט גַּם-אַשּׁוּר, נִלְוָה עִמָּם; הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי-לוֹט סֶלָה.
י עֲשֵׂה-לָהֶם כְּמִדְיָן; כְּסִיסְרָא כְיָבִין, בְּנַחַל קִישׁוֹן.
יא נִשְׁמְדוּ בְעֵין-דֹּאר; הָיוּ דֹּמֶן, לָאֲדָמָה.
יב שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ, כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב; וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע, כָּל-נְסִיכֵימוֹ.
יג אֲשֶׁר אָמְרוּ, נִירְשָׁה לָּנוּ– אֵת, נְאוֹת אֱלֹהִים.
יד אֱלֹהַי, שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל; כְּקַשׁ, לִפְנֵי-רוּחַ.
טו כְּאֵשׁ תִּבְעַר-יָעַר; וּכְלֶהָבָה, תְּלַהֵט הָרִים.
טז כֵּן, תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ; וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם.
יז מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן; וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהוָה.
יח יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי-עַד; וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ.
יט וְיֵדְעוּ– כִּי-אַתָּה שִׁמְךָ יְהוָה לְבַדֶּךָ:
עֶלְיוֹן, עַל-כָּל-הָאָרֶץ.
(תהילים פרק פג)
כמנהגי, אבקש להזכיר חייל אחד, מתוך הרבים שמסרו נפשם. לא הכרתי אותו, לא נפגשנו מעולם. אמנם שמעתי עליו לראשונה רק ביום שנפל, אך הוא נגע ללבי באופן מיוחד. אולי תוכלו להבין את זה – שמו בדיוק כשמי – סמל-ראשון גלעד סרי.
ממה שקראתי באתר שהוקם לזכרו למדתי כמה חבל שלא זכיתי להכיר אותו, לפני שהסתיימו חייו הצעירים.
סמל-ראשון גלעד סרי נפל בעת מילוי תפקידו במהלך תרגיל רטוב בגולן, בי"ב בכסלו תשס"ט (9.12.2008), לפנות בוקר, לאחר לילה לבן ללא שינה. לפלא היה הדבר, איך נפתחו ארובות השמים מיד לאחר שמצאוהו חבריו, וגשם עז ניתך ארצה. כולם בכו במעמד ההוא מחמת הכאב שהיה עצום, וחלקם אף השתטחו בבכי על הקרקע הרטובה. גלעד, רק בן עשרים ושתיים וחצי במותו, הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית שבבית העלמין בקרני שומרון. הותיר הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות. "תמיד ידענו שבעל שיעור קומה אתה," הספידו אביו, "אך נדהמנו לגלות עתה עד מה היטבת להסתיר מאיתנו את גודל שיעור קומתך!" וכתבה אימו: "… איש עקרונות היית. את תפקידך כמדריך ראית כשליחות רמת מעלה. ניהלת הרבה דיאלוגים עם ה' יתברך ובכולם ביקשת רק – לעלות במידות, שלא ידבק בך קורטוב של צרות עין. … ודווקא כעת, כשהגעת לדרגות כאלה גבוהות – הכול נקטע."
קדיש על הרוגי ארץ ישראל/ ש"י עגנון
מלך בשר ודם שיוצא למלחמה על אויביו מוציא חיילותיו להרוג וליהרג ספק אוהב את חיילותיו ספק אינו אוהב את חיילותיו, ספק הם חשובים בעיניו ספק אינם חשובים בעיניו, ואפילו חשובים בעיניו חשובים בעיניו כמתים, שכל היוצא למלחמה מלאך המות כרוך בעקבותיו ומתלווה לו להרגו. פגע בו חץ או סייף או חרב או שאר מיני משחית ונהרג מעמידין אחר במקומו, ואין המלך מרגיש בחסרונו, שאומות העולם מרובים וגייסות שלהם מרובים. נהרג אחד מהם יש לו למלך הרבה כנגדו.
אבל מלכנו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא מלך חפץ בחיים, אוהב שלום ורודף שלום ואוהב את ישראל עמו ובחר בנו מכל העמים, לא מפני שאנו מרובים חשק ה' בנו כי אנו המעט מכל העמים. ומתוך אהבתו שאוהב אותנו ואנו מעטים כל אחד ואחד מעמנו חשוב לפניו כליגיון שלם. לפי שאין לו הרבה להעמיד במקומנו. נפקד חס ושלום אחד מישראל באה פחת בלגיונותיו של המלך ובאה תשות כח כביכול במלכותו יתברך, שהרי מלכותו חסרה לגיון אחד מלגיונותיו ונתמעטה חס ושלום גדולתו יתברך.
לפיכך אנחנו מתפללין ואומרים אחר כל מת מישראל יתגדל ויתקדש שמיה רבא, יגדל כח השם ולא יביא תשות כח לפניו יתברך ויתקדש בעולמות שברא כרצונו, ולא נפחד על עצמנו אלא מהדר גאון קדושתו יתעלה וימליך מלכותיה שתתגלה ותראה מלכותו בשלימות ולא יתמעט ממנה חס ושלום, בחייכון וביומייכון ובחיי דכל בית ישראל במהרה ובזמן קרוב, שאם מלכותו גלויה בעולם- שלום בעולם וברכה בעולם ושירה בעולם ותשבחות הרבה בעולם ונחמה גדולה בעולם וישראל קדושים אהובים בעולם וגדולתו גדלה והולכת ומתרבה ואינה מתמעטת לעולם.
אם כך אנו מתפללים ואומרים אחר כל אדם שמת, קל וחומר על אחינו ואחיותינו הנאהבים והנעימים בני ציון היקרים הרוגי ארץ ישראל שנשפך דמם על כבוד שמו יתברך ועל עמו ועל ארצו ועל נחלתו. ולא זו בלבד אלא כל הדר בארץ ישראל הוא מלגיונו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהפקידו המלך שומר בפלטרין שלו. נהרג אחד מהלגיון שלו אין לו כביכול אחרים להעמיד במקומו.
לפיכך אחינו כל בית ישראל, כל המתאבלים באבל הזה, נכוון את ליבנו לאבינו שבשמים מלך ישראל וגואלו ונתפלל עלינו ועליו כביכול, יתגדל ויתקדש שמיה רבה בעלמא די ברא כרעותא וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה. וכן כל הפרשה כולה. ונזכה ונחיה ונראה עין בעין, עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן.
פרי גנך
רבים חושבים שהשיר הזה מתאר אהבה נכזבת והמתנה של אישה לגבר בוגדני. ולא היא. 'פרי גנך' הוא מטאפורה לבן שנפל ואת השיר כתב הזמר והיוצר יוני רועה בעקבות מותו של חברו הקרוב סגן חן ברוד בפעילות מבצעית. ובשיר הוא מתאר את הכאב של האם, עליזה חן-ברוד מגבעת אבני.
ועוד טעות אחת נפוצה לא פחות היא שהזכות לחופש דיבור פוטרת כל אדם מהחובה לנהוג באחריות וברגישות כשהוא בוחר מה לומר, למי ובאיזה עיתוי.