על העיוורון

מי אמר למי ובאיזה הקשר :

"אתה שניה לפני חסימה מהקבוצה. הודעותיך למעלה, בהן האשמת את XXX ואותנו בצביעות – נמחקו. יש כאן כללי שיח. יש כאן אווירה נעימה. אתה מפר את הכללים, מפר את השלווה……. אפשר לא להסכים על הטקטיקה, אך יש צורה ויש דרך. אני לא אכנס לפורום של אפרו-אמריקאים ואתחיל להטיף להם לא לרסס גרפיטי של מחאה, גם אם אני חושב – ולגיטימי כמובן שאחשוב כך – שאולי אסור לרסס גרפיטי, כי זה מנוגד לחוק. ואם אחוש הזדהות עמוקה מאוד עם מאבקם, ובאמת ובתמים ארגיש שהגרפיטי הזה פוגע בהם, וזה מכאיב לי, וכדאי לשנות זאת – אני אמצא דרך מנומסת, עדינה ורגישה מאוד לומר זאת, בלי לדכא ובלי להוציא רוח מהמפרשים ובלי להרוס שרשורי-שיתוף באמצעות מתקפות ונאומים חוצבי להבות על התפוררות הדמוקרטיה. זה לא ראוי, זה לא מנומס, ……, זה לא חכם. זה מתנשא. וזה אסור עפ"י כללי הקבוצה.
הודעות נוספות בסגנון שאותו נקטת בשרשור זה – תובלנה להסרתך מן הקבוצה. לתשומת לבך."

או למשל

"נראה לי שאתה לא מאמין למה שאתה כותב. או שאתה תוכנה כלשהי שנועדה לחנך אנשים שישמרו על החוק. זה קצת פלקטי וחד מימדי מידי.
בעצם אולי אני כותב את כל זה כי אני מפחד לחשוב שאתה באמת מאמין במה שאתה כותב…"

יש נושאים שלא כדאי לדבר עליהם. יש קבוצות פייסבוק שלא כדאי להיכנס אליהן. כי אם תגיד משהו, על מישהו או מישהי שלא מתאים לרוח הנכונה, מיד ישתלחו בך כולם. במקהלה, בשמחת עידוד – בואו נכניס לו, נראה לו, למה מי הוא. ולא משנה מה אמר, מי אמר, כי הוא לא משלנו. והוא לא צודק. והוא לא מבין. והוא לא והוא לא ורק אנחנו ואנחנו ואנחנו נעודד את עצמנו בצדקתנו כל הימים. 

זה לא מאפיין של עמדה תיאורטית פוליטית או חברתית, אלא של קבוצה התופסת עצמה כקבוצת מיעוט צודקת. לא מצביע על דעה מסוימת, אלא של הלך רוח. גם בימין גם בשמאל, גם בקבוצות דתיות וגם אצל אתאיסטים. ואם אתה מיעוט בתוך הקבוצה. לאותו רגע, אין צורך בסובלנות או בקבלת האחר. תשתוק, או שתחטוף.

שבת שלום