פיל פסנתר ומשפחה

כל המשפחות הולכות אל הים, והים איננו מלא. המונח "משפחה" בכלל הוא מושג מתעתע. לבני התרבות והזמן שלנו נראה שמשפחה היא שני מבוגרים החיים תחת אותה קורת גג, מנהלים משק בית משותף, מביאים לעולם צאצאים משותפים ומבטיחים בלעדיות מינית. (גם אם לא תמיד עומדים בכך בהצלחה). "משפחה מורחבת" היא כל האנשים שקשורים ל"משפחה" ממנה באו ההורים והורי ההורים. גם "משפחות חדשות" שצומחות בימינו מנסות כמעט תמיד לחקות את המודל הזה. לפעמים זה מגיע עד אבסורד כאשר מחליטים על מודל של שני הורים, ומוציאים החוצה אנשים ונשים אחרים שהיו מעורבים בתהליך.  אבל, חשוב לזכור, לא תמיד הוא היה כזה. כלומר, לכל אחד היו אבא ואמא, זו השיטה שהיתה מקובלת עד לאחרונה, ובכל זאת המבנה היה שונה. ואני לא מתכון לפוליגמיה דווקא, או לפוליאנדריה (ששרה יפה מאד על ההרים אז בסרט ההוא). משפחה שמבוססת על פטריארך, ואשת הפטריארך במבנה המכונה היום "חמולה" למשל, כוללת נשים וגברים רבים שלכל אחד מקום משלו במבנה המשפחה. במשפחה כזו שני המבוגרים עם הצאצאים שהוזכרו קודם אינם "המשפחה" כפי שצמד אחים בתוך משפחה מודרנית אינם כאלה, אלא רק חלק ממנה. כדאי לזכור זאת כשמדברים על פרויד, או  לחלופין על "קדושת המשפחה". והיום, סקירה על שלשה ספרים, העסוקים במשפחה ובמה שהיא עושה לחברים בה – כל אחד בדרכו.

נראה לי שכל ביקורת על ספר שעוסק במשפחה, מתחילה עם אנה קארנינה והמשפחות הדומות או לא זו לזו. המשפחה הזו, לא מהמאושרות ולא מהאומללות אלא איפה שהוא באמצע. כמו כל המשפחות שיש להן משכנתה לשלם. ועבודה. וצריך לקום בבקר לקחת את הילד לבית ספר. "קצב התמוססות הקרחונים" שכתב יזהר הר-לב (הוצאת כתר) הוא רומן משפחתי, המתרחש בתל אביב של זמננו.
בספר, כמו בכל רומן משפחתי – איש ואישה וילד ומשחק World of Warcraft. האיש הוא דניאל, סוכן ביטוח לשעבר שפוטר מעבודתו בשל אירוע שטיבו לא ברור, נוגה היא אשתו, מעצבת חלונות ראווה שרוצה להיות אמנית, נועם – ילד דחוי חברתית השקוע כולו במשחק רשת. World of Warcraft הוא משחק הנערך ברשת האינטרנט בו לשחקנים דמויות וירטואליות, יש כאלה המקדישים לו שעות ארוכות מאד.
בספר מעורבים גם גז מזגנים, סוכן ביטוח לשעבר, נערה שקוראת לעצמה אנה, סוחר בשם דיוויד ביטון, צימר אורגני, ביורן בורג וגמד. הר-לב צועד על הגבול הדק שבין המציאותי לפנטסטי. והכול נראה תלוש כל כך, אך יחד עם זאת, כשאתה מפרק את העלילה אתה רואה שהכול יכול בעצם לקרות בשכונה שעל ידך. או ממש אצלך בבית.
גיבוריו של הר-לב לא מרוצים מהמקום שהעולם העניק להם, וכל אחד מהם בונה לעצמו חיים בעולם אלטרנטיבי לזה האמיתי. נועם – עולם משחק המחשב, דניאל ונוגה מעסיקים עצמם במחשבות ודמיונות על מה שהיה קורה אילו משהו אחר היה שונה, ומה שציפינו וקיווינו היה קורה, ואולי היינו יכולים לחזור אל הימים היפים ההם. ואז הכול מתפרק, בתחילה מתמוסס בקצוות כמו תמונה ישנה מצהיבה. ואחר כך קורס, אל תוך עצמו. כל אחד נעלם לתוך העולם שבחוץ, ומחפש את האוצר הנעלם. כמו בסיפור הידוע נדמה שהוא שם ליד הגשר עם החייל ששומר, אך הוא בעצם אצלנו בבית, ממש מתחת לתנור. "קצב התמוססות הקרחונים" מבקש לשאול אותנו. האם חיים במשפחה הם הדרך הנכונה והמתאימה ביותר לאדם לחיות את חייו? האם הם התאבדות מתמשכת של הנשמה? מזור לפצעי הבדידות בעולם כאוטי? האם אפשר לבנות מחדש את מה שנחרב? האם יש סיכוי לאהבה? "קצב התמוססות הקרחונים" שואל את כל השאלות החשובות.  אני לא בטוח שהוא נותן את התשובות הנכונות, אם בכלל יש כאלה. אבל כדאי לשמוע.
******

"אני בוחרת לשדר לעולם שהמשפחה שלי בריאה ונורמלית ושעקב אכילס היחיד שלנו, שלא מאפשר לנו להיות פשוטים, הוא שאבא שלי הוא רב קונסרבטיבי ושכולנו שמנים". כך מספרת אלישבע, גיבורת הספר "בת של רב" שכתבה אביגיל גרץ (הוצאת אבן חושן). השנה היתה 1999 ואלישבע, סטודנטית לקולנוע, נקראה להגיע מהר אל מיטתה של סבתא ולהיות איתה ברגעיה האחרונים. ומתוך כך היא נזכרת בחייה שלה ומספרת על יום אחד, בו הידפקה על דלתם בישוב קטן ליד באר שבע אשה אחת, עם מבטא אמריקאי בולט, וביקשה להתארח אצלם לכמה ימים. אלישבע, אז נערת תיכון בת שמונה עשרה המתכוננת למבחני הבגרות ומנסה לעמוד במבחני ההתבגרות. בנים, גיוס לצבא, חברות, ויחסים בתוך המשפחה. האורחת המסתורית מערערת את שגרת החיים, וגורמת לאלישבע הצעירה לחשוש מפני סודות אפלים שאולי מסתתרים בבית. ברקע נמצאת כל הזמן הסבתא, דמות דומיננטית, אהובה אך מאיימת. מתוך הסיפור ועלילותיה של האורחת, מתבררות לאלישבע אמיתות על חייה של אמא שלה, שמרבה לנסוע בעולם ולא תמיד קרובה כפי שהיא היתה רוצה. אלישבע מבינה יותר טוב את הבחירות של הוריה. מדוע עלו לארץ, התיישבו במדבר הלוהט ומכל הדברים שיכלו לעשות בעולם, החליטו להקים קהילה קונסרבטיבית, מה שגורם לה, הצעירה שמתלבטת בזהותה הדתית להיות "בת הרב הקונסרבטיבי". שזה כמו בת של כל רב, רק הרבה יותר נזיל והרבה פחות ברור. כי מותר להיות ביקורתי ולבחון כל דבר מחדש, אבל צריך גם לא לעשות יותר מדי בושות לאבא כשהוא נושא את דרשת פרשת השבוע שלו.

"בת של רב" ספוג בשיח פסיכולוגיסטי, חלקו מובא מפיה של האורחת, ורובו בדרך בה אלישבע, הדוברת, מספרת על עולמה כשהיא נעה אחורה וקדימה בזמן, באופן שלפעמים קצת מקשה על הקורא. הספר מומלץ במיוחד לאלה מתוכנו המאמינים שאם רק נרצה לגלות את האמת על ילדותנו, ונעבוד מספיק על עצמנו הפנימי נזכה להתבגרות, הבנה, פיוס השלמה וכל השאר, לחובבי אווה אילוז קצת פחות.
******
משחק הנסיכים מאת גארת' ניקסלנסיך קמרי אין משפחה. היו לו אבא ואמא, אולי גם אחים ואחיות, אך הוא אינו מכיר אותם. כשהיה תינוק הוא נלקח ממשפחתו בפקודת הקיסר, ולהוריו ניתנה הבחירה להמשיך בחייהם ולהתאבל, או לקבל טיפול שישכיח מהם את הידיעה שהיה להם פעם בן. הנסיך קמרי, כמו רבים אחרים באימפריה הבין-גלקטית הקיסרית, גדל במקדש בו מטופלות תכונותיו ונוספות להם אחרות שיכינו אותו להיות נסיך שיציית לקיסר. תהליך החניכה הארוך מעניק לו יכולות על אנושיות, יש להם את הטכנולוגיה להפוך אותו לטוב יותר, מהיר יותר וחזק יותר. ועד כמה וכמה דברים שלא תוכלו לשער. בנוסף, יש לו את האפשרות להיוולד מחדש אם רק ימות בכבוד בשירות הקיסר. הנסיך קמרי, הוא הדמות הראשית בספר "משחק הנסיכים" שכתב גראת' ניקס (הוצאת גרף: מאנגלית: דוד חנוך). הנסיך קמרי משוכנע שמיד עם תוך תקופת החניכה יזכה לעלילות גבורה, הערצת המונים וקידום מואץ בסולם הדרגות הקיסרי, ולכן הוא מופתע מאד כשהוא מגלה שהחיים אינם מה שהבטיחו לו מאמניו, ומיד כשהוא יוצא מהמקדש אל תחילת הכשרתו, מאמין שהוא נושא בתרמילו את שרביט הקיסר ומלווה ברב-מתנקשים שישמור עליו, הוא מגלה שחייו בסכנה. כי הנסיכים הם רבים, והקיסר אחד.
"משחק הנסיכים" הוא "רומן חניכה" – סוג נפוץ למדי של מבנה סיפורי, ובמיוחד בספרות המד"ב. בתור שכזה הוא פועל היטב בתוך הז'אנר. הנסיך מתבגר ואישיותו מתעצבת, אט אט הוא מבין את העולם שבתוכו הוא חי ופועל, ואת המגבלות שיש למי שהוא נסיך עם כוח בלתי מוגבל, לכאורה. "משחק הנסיכים" אינו "צוערי החלל" של היינלין, למרות שבשניהם נהרגים לא מעט אויבים. הנסיך קמרי, אולי משום שהוא יציר ספרות בן זמננו, כבר אינו חייל נאמן לממלכה. לנסיך קמרי אין נאמנות על גבול הפשיזם כפי שהינליין חיבב, וכשהוא יוצא לשליחות מסוכנת אל פאתי החלל, הוא מוצא את עצמו תוהה על הראשונות ושואל את עצמו לאן ילך מעכשיו. "משחק הנסיכים" מציע לנו לחשוב מחדש מהי משפחה, מה מקומם של קשרים אנושיים אל מול מחויבות לשלטון כוחני ולרעיון  התובע ממך לוותר על הכול בשמו.
*******
קצב התמוססות הקרחונים, יזהר הר-לב, הוצאת כתר תשע"ג.
בת של רב, אביגיל גרץ, הוצאת אבן חושן
משחק הנסיכים, גארת' ניקס (מאנגלית: דוד חנוך), הוצאת גרף