נעמה כהן פרידמן, כתבת לענייני משפט ב-ynet, מטיפה מוסר להורים. היא כותבת:
תרבות ה"בא לי" הולידה את ה"מגיע לי" שהביאה לתודעה את ה"מותר לי" ומחקה את מה שאסור, פשוט כי אין דבר כזה. ככה מגיעים למצב שבו הורים לא מבינים מה לא בסדר, כי כל מה שהבן שלהם עשה זה לקיים יחסים עם ילדה. וכשנותנים אותה כמתנת יום הולדת לחבר זה גם "בסדר". כי ילדה בת 12 היא כמו בושם או חולצה. אפשר לתת אותה במתנה. הרי היא הסכימה, אז זה הופך את זה ל"בסדר".
ומוסיפה ומייעצת:
ואז הם יחקו את מה שהם ראו בסרטים הכחולים כי זה נראה להם גם בסדר ויצלמו את הנערה באותן התנוחות שראו וזה אחלה כי ככה זה גם בסרטים. הכי קרוב למציאות. ואיפה אתם? אתם פשוט "שם", ברקע, מאמינים שנתתם את כל כולכם. רציתם שהילד לא יבכה כי "בא לו". רציתם להשקיט את מצפונכם אז "מגיע לו", וויתרתם. לא רציתם להתווכח איתו אז האסור הפך למותר, שחור הפך ללבן, למי בעצם אכפת?
ויש לה עוד עצות נחרצות כל כך.
אז גם לי יש כמה עצות, לאתר שבו היא כותבת:
בוא נתחיל עם כיבוד החוק, לא לרדוף קטינים גם אם הם חשודים בעבירה ולצלם אותם. בתור כתבת לעניני משפט, תסכימי איתי שזה יכול להיות רעיון יפה.
משם נעבור להגבלות על פורנוגרפיה של משפטי אונס. כן, לעבור לדיווח מכובד ולא צהוב ומציצני.
אחר כך נעבור למדורי YNET השונים, ונחפש היטב, אולי, אבל רק אולי, נוכל למצוא שם רמזים למקורות אפשריים לרעיון שנשים וילדות הן כמו בושם או חולצה.