איך להרוויח תמיד ממניות

אחרי עוד הפסקה ארוכה מדי, פוסט חדש בסדרה הכלכלית של "ספר חברה תרבות". מטרה הסדרה  היא לנסות ולהבהיר את המושגים המרכזיים והאפשרויות העומדות בפני כל אחד בעולמנו הכלכלי. להסביר בשפת בני אדם, ללא מורא וללא משוא פנים, מתוך נסיון לחשוף עבורכם את ההבדל בין מה שאומרים למה שבאמת קורה. והיום נמשיך ונדבר על מניות.

בפרקים הקודמים

אזכיר בקצרה על מה דיברנו עד היום. בפרק הפתיחה, בו היה גם סרטון חביב מ"מרי פופינס" הסברתי למה זה חשוב. הפרק השני עסק בפקדונות בנקאיים, וגם בו היה קטע ממרי פופינס. ממנו יצאנו לדיון בשאלת הסיכונים הכרוכים בניהול כספים, ובחיים בכלל. אמרתי שבכל השקעה כספית ישנם כמה סיכונים. הראשון – אבדן הקרן. השני – אבדן ערך. והסיכון השלישי הוא אבדן רווח אלטרנטיבי.  עוד הזכרתי את העובדה העצובה שיש קשר בין הסיכון לרווח.  בפרק השלישי, בו לא היה סרטון של מרי פופינס,  הסברתי על אגרות חוב.  מי חייב למי, איך אפשר להרוויח מהם, ולמה לפעמים גם אפשר להפסיד. מיד אחר כך עברתי לדבר על מניות, והסברתי שמניות הן בעיקרון אחוזים מסוימים מבעלות על פירמה כלשהי. אמרתי שאפשר לקנות אותן בהנפקה, כלומר ביום שהן יוצאות לראשונה, ואפשר לקנות אותן ממישהו שהיו ברשותו, והוא החליט למכור.  שאלתם בשביל מה זה טוב ואמרתי שאתה יכול לקנות הרבה מניות, ולהפוך ל"בעל שליטה", אבל בדרך כלל אנשים קונים מניות משתי סיבות. הראשונה – הם מקווים ומצפים שערכן יעלה, ובבוא היום הם ימכרו אותן ברווח נאה. ולפעמים הם שואפים לקבל חלק מרווחי החברה. מה שנקרא "דיבידנד". מהפוסט ההוא למדתם שבהשקעה במניות כל שלשת הסיכונים שרירים וקיימים. ישנה אפשרות להפסיד את כל הקרן, או חלקה. ישנו חשש לאבדן הערך, גם במקרה שהמניה לא ירדה אלא רק נשארה בערכה מיום הקנייה. וכמובן, אם יש חשש להפסיד הכל, ברור שיש סיכון לאבדן רווח אלטרנטיבי. ומיד שאלתם את עצמכם: בהנחה שלא כל האנשים טפשים כל הזמן, למה משקיעים בכל זאת במניות?  האם אפשר לעשות "מכה" וללכת, או רק לחטוף מכות? ומה תעשה הבורסה בשנת 2014?

ועכשיו נמשיך

אפתח בתיאום ציפיות, לאף אחד אין תשובה חד משמעית לשאלות הללו. אין מישהו שיודע איך להרוויח תמיד  בבורסה, ואתם יכולים לשער שאם היה מישהו כזה, הוא לא בהכרח היה טורח לחלוק את הידיעות הללו איתכם. אני לעומת זאת אספר לכם כמה וכמה עובדות חשובות שעשויות לסייע לכם לגבש דעה בעניין החשוב הזה. אזכיר לכם כמובן שאין בכך משום המלצה להשקעה בעניין זה או אחר או השקעה בכלל, ואוסיף ואומר לפני שאמשיך כי הכותב (שזה אני) אינו יועץ השקעות (כהגדרתו בחוק), ולכן אין בסקירה זו משום ייעוץ (כהגדרתו בחוק, אלא מה) או המלצה כלשהי לקנייה או מכירה של ניירות ערך ו/או מכשירים פיננסיים ו/או כל נכס בסיס אחר, והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. (כהגדרתו בחוק, או סתם ככה).

ההנחה הגלומה בהשקעה במניות היא שהן יעלו בערכן, וניתן יהיה למכור אותה ברווח. ההנחה הזו נכונה בדרך כלל, אבל לא תמיד. ובתוך ה"בדרך כלל" הזה יש סיכון של ממש, שבמקרים רבים נוטים להתעלם ממנו. שערו בנפשכם מה אתם הייתם חושבים לעצמכם בקיץ החביב של 2008, למקרא הכתבה הזו:

המגמה החיובית בבורסת תל אביב נמשכת, עליות שערים של המדדים המובילים. מדד תל אביב 25 מתחזק ב-0.74% לרמה של 1,029.82 נקודות. מדד תל אביב 100 רושם כעת עלייה של  0.78% לרמה של 938.78 נקודות. מדד תל טק נוסק ב-2.16% לרמה של 236.18 נקודות. מדד הנדל"ן מתחזק גם הוא, ב-2.08% לרמה של 371.20 נקודות  (NRG אוגוסט 2008).

בטח הייתם אומרים לעצמכם שאם כולם אומרים כנראה שזה נכון ואיזה יופי ובואו נקנה עוד ועוד מניות, ונאכל לחם ונהיה טובים. ובאמת – אם השקעתם במניות באוגוסט 2008, יכולתם לראות כיצד הבורסה עולה ועולה.  אבל לא הייתם צריכים לחכות הרבה מדי זמן כדי לראות את השקעתכם מתרסקת תוך זמן קצר. וכשאני אומר מתרסקת, אני מתכוון להפסד רב עוצמה. לא איזה אחוז או שניים ככה, בקטנה.

אבל, חריפים שכמותכם, תגידו שמי שלא נבהל והמשיך  לחכות, יכול היה לקרוא כמה חודשים אחר כך ידיעה מעט אופטימית:

מוקדם יותר אתמול, בבורסה בתל אביב נרשמו עליות השערים כשאת היום סיים מדד המעו"ף עם עליה של 5.35% לרמה של 623.66 נקודות. מחזור המסחר הסתכם ב-1.5 מיליארד שקל. מדד ת"א 100 סיים את המסחר בעליה של 6.75% ל-552.78 נקודות, אולם מעל כולם בלט מדד הנדל"ן עם זינוק אדיר של 23.35%. (NRG נובמבר 2008)

ובאמת, המניות המשיכו לעלות, פחות או יותר, ובסופו של דבר חזרו לשיא של אוגוסט ההוא. הסבלנות משתלמת והחיפזון מהשטן תמלמלו, וההצלחה הולכת עם האמיצים ואולי יתקיים בי בבחינת "מקימי מעפר דל, מאשפות ירים אביון". זה נשמע משכנע, בהחלט, ואפילו אופטימי. אבל לפני שאתם מסתמכים על האירוע המשמח הזה אזכיר כי אם סבתכם האמריקאית (ולא לכולם יש כזו) הייתה משקיעה את מיטב חסכונותיה ערב המשבר הכלכלי של 1929, היא הייתה רואה אותם חוזרים איפה שהוא לקראת הבר מצווה של הנכד, בשנות החמישים.טוב, תאמרו. אנחנו יודעים שאנחנו לא מבינים, ובפעם הבאה נזהר. הרי מה עושים כל היועצים הכלכליים שממלאים את טורי הדיעה בגלובס ובדה מארקר?  אז נשקיע באופן כללי, נקשיב להם באופן כלכלי ויהיה בסדר. שוב טעיתם. זה לא שחבורת השוטים, ההמון הנכנע לפופוליזם זול לא הקשיב לעצות הכלכלנים המומחים, שתמיד יודעים מה טוב. תקראו למשל מה חשב נחמיה שטרסלר, בן אדם שממש בעניינים, קצת פחות משנה לפני המשבר הגדול:

הכלכלה האמריקאית תושפע לרעה מהבעיות שנחשפו במגזרי האשראי, הפיננסים והמשכנתאות. היא תיחלש, קצב צמיחתה יואט ואולי אפילו ייעצר כליל. לא מדובר בשפל או משבר, אלא, במיתון.

כן כן, זה מה שהוא אמר. "לא משבר, מיתון". מיתונצ'יק, גלישה קטנה. טוב שלא אמר "מכה קלה בכנף". והוא לא היה לבד. ממש לא. חיפשתי הרבה באינטרנט כדי למצוא ציטוטים מאופו זמן, ונראה שהם נעלמו כולם. מהבושה. כי אין למומחים מושג, ובעצם לאף אחד אין. אם יצא לכם לצפות בטלויזיה ולראות את בכירי המשק האמריקאי בחדשות של אותו זמן, ראיתם על פרצופם שלדעתם כָּ‏‏ל אַ‏נשֵׁי הַ‏מֶּ‏‏לֶ‏ךְ וְכָ‏ל סוּ‏סָ‏יו לֹ‏א‏ יָ‏כְלוּ‏ לְהָ‏שִׁיב אֶ‏ת שָׁ‏מַ‏נְתִּ‏י לְמוּ‏טָ‏ב.

אבל האם זה נכון? אה, זה תלוי. קודם כל יש מניות שעולות ואחרות שיורדות. ואלה שעלו עד עכשיו, אף פעם אי אפשר להיות בטוחים שזה יהיה מעכשיו. ולמה מניות עולות ויורדות?

הבעיה המרכזית בהשקעה במניות היא שאין באמת דרך לדעת למה הן עלו או ירדו. כלומר אפשר להסביר בדיעבד, אבל לצפות מראש אי אפשר. הסיבה לכך היא שגם סיבות "טובות" לעלייה או ירידה, אינן תמיד פועלות מאחר שלא כל הפעילים במסחר בבורסה פועלים בדרך שנראית הגיונית. כך יכול לקרות לפעמים שהחברה מפסידה וערך המניות שלה ירד, לפעמים היא מרוויחה וגם אז ערך המניות שלה ירד, ההסבר הדיעבד יהיה שהמניה לא פעלה בהתאם למצופה. יש מקרים בהם אירועים חיצוניים משפיעים על הבורסה. למשל נוחתים טילים ברמת גן והבורסה, על אף שלא נפגעה מגיבה בירידות שערים, ויש גם ההפך. אם תנסו ליצור מודל חד משמעי שיגיד לכם מה תהיה תגובת הבורסה לאירוע חיצוני, או למשהו בפעילות החברה, לא תצליחו, ובכל מקרה ההסברים הם תמיד בדיעבד, עם כוח הסברי מוגבל.

יש כאלה שאומרים שצריך להשקיע ב"מניות ערך". כלומר במניות של חברות טובות ונאות, שמרוויחות כל הזמן. נגיד, כמו חברת "טבע". מה טבע? תגידו, היא נופלת פה בעשרות אחוזים כאילו כלום. נכון, אשיב בחיוך נבוך, אבל עד לא מזמן היא נחשב "מניית העם" כמעט סלע קיומנו. וגם עכשיו היא ממשיכה להרוויח, ולא לשלם מס, אבל ליפול היא נופלת. אחרים יגידו שהם בוחנים את היחס שבין שווי השוק הכולל של החברה, לרווחים שלה. אם נגיד החברה שווה פי שלש מהרווחים שלה, אז זה טוב. אבל למה פי שלש כן ופי שלושים לא? ולמה משקיעים גם בחברות שלא מרוויחות כלום?

החכמה המקובלת היא שצריך לקחת סיכונים, כדי שיהיה סיכוי להרוויח. זה נשמע סביר, ואפילו חביב. נסתכן קצת, אומרים האנשים לעצמם, וקונים מניות של חברה המשקיעה בחיפושי נפט, ומפסידים 95% מהשקעתם – אאוצ'. למעשה, אתה יכול להרוויח הרבה אם אתה מוכן לסכן הרבה. ולא תמיד יש איזון בין הסיכוי לסיכון, לצד זה או לצד זה. האמירה הזו נכונה בדרך כלל, ולפעמים אתה נופל בצד הלא נוח של ה"בדרך כלל", ככתוב "יִפֹּל מִצִּדְּךָ, אֶלֶף–וּרְבָבָה מִימִינֶךָ: אֵלֶיךָ, לֹא יִגָּשׁ."  מחקרים, כמו אלה של כהנמן שזכה בפרס הנובל , מראים שאנשים לא ממש מבינים את משמעות "לקחת סיכון" ונוטים בדרך כלל לדמיין לעצמם איך יראה הרווח. ופחות איך שיראה הסיכון אם יתממש. לכן תוכלו לשמוע על אנשים שלוו כסף והשקיעו במניות בעלות סיכון גבוה, או שמו שם את הכסף ששמרו ממכירת הדירה ותיכננו לקנות בו דירה אחרת. מדי משבר או מפולת קלה, מזכירים אותם בעתונים. תזכרו – שום דבר אינו מובטח, וחברות שהיו ענקיות לפני לא הרבה זמן, היום הן כענן פורח וכחלום יעוף.

ישנם רבים שיגידו לכם מה הם השיקולים ההגיוניים שצריכים להנחות אתכם, אבל גם הם יאלצו להסכים שעלית שער של מניה תלויה באנשים אחרים, לא בכם. בסופו של דבר, הרווח שלכם מהבורסה יהיה אם אתם תדעו לבחור את המניות שרוב האנשים ירצו, ולעשות את זה מספיק זמן לפניהם. ויותר מזה, אמנם הערכה עצמית היא דבר חשוב, אבל מי יבטיח לכם שדווקא אתם תצליחו להיות הגיוניים וקרי רוח דווקא במקום שבו כל כך הרבה נכשלים?

ואם אתם עדיין בענין של שיקולים הגיוניים, אספר לכם שיותר מחצי המסחר בבורסה לא נעשה על ידי אנשים אלא בעזרת מחשבים ותוכנות שמוכרות וקונות בלי הפסקה? מכונות שאפילו לא יודעות שקוקה קולה היא טעם החיים ושפייסבוק היא הדבר הבא הקודם?  כמה סיכוי יש לכם נגדן?

טוב, תגידו לעצמכם. אבל בטח אפשר לדעת באופן כללי אם כל המניות ביחד יעלו או ירדו. אז זהו שלא. כלומר, אם תסתכלו על מאה השנים שחלפו, תוכלו להגיד בביטחון שהמניות עולות. ולא רע בכלל. אבל, כל מה שניתן לומר בבטחון הוא שבדרך כלל המניות עולות, ובדרך כלל הן עולות יותר מאשר אפיקי השקעה אחרים שדיברנו עליהם. אבל זה בדרך כלל, ונכון לגבי מה שכבר קרה. אתם בשנת 2014 ולא ב 1914,  ומה שקרה במאה השנה האחרונות טוב לכם רק אם אתם מאמינים באמת ובתמים שמה שהיה הוא שיהיה. זו הנחה טובה בדרך כלל, והשמש אכן זורחת כל בוקר. אבל זו הנחה שאין בה ודאות, כפי שיגיד לכם בוודאי נוחי דנקנר. וכמו שראינו קודם גם מה שהיה, הוא לא תמיד משהו.

מצד שני, מי שהשקיע במניות בשנים האחרונות, אכן עשה תשואה נאה. בהחלט, לא נוכל לכחד.

אז מה יכול אדם לעשות?

כפי שאמרתי כמה פעמים, אם הייתי יודע בוודאות מה צריך בן אדם לעשות הייתי היום עשיר כקורח, לפני שבלעה אותו האדמה, כמובן.  אך כמו שאמר קהלת קשישא "לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם.  יש שתי עצות מקובלות

הראשונה – לא להשקיע במניות.

השניה – לפזר את ההשקעות. כמו שהציע ממש מזמן התלמוד הבבלי (מסכת בבא מציעא דף מב עמוד א)  "אמר ר' יצחק לעולם ישליש אדם את מעותיו, שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו".  ואם נקח את זה לעניינו – אל תשקיע את הכל במניות. בטח ובטח לא במניה אחת יחידה שיכולה לרדת בבת אחת. אפשר להשקיע בסל רחב של מניות, ואסביר יותר על הדרך לעשות זאת בפרקים שיעסקו בקרנות נאמנות ובתעודות סל.

ועוד משהו, חשוב מאד. יכול להיות שאחרי קריאת הטור שלי החלטתם שאין השקעה טובה ממניות. או שהחלטתם לברוח מזה כמו מאש. ואמרתם לעצמכם – אני לא משקיע שקל במניות. עליכם לזכור שאם יש לכם קופת גמל, או קרן השתלמות, או קרן פנסיה צוברת – היא משקיעה גם משקיעה במניות. ולכן חשוב לדעת מה עושים עם הכסף הזה שהוא בעצם שלכם. כתבנו על זה כאן, ועוד נרחיב בעז"ה