עוד רגע החמה תסתלק, אם לא יאריכו את שעון הקיץ בעוד שנה ועשר דקות, תשע"ו, הנה היא פה.
כבר בשנה שעברה אמרתי לכם שאני לא אוהב את "תכלה שנה וקללותיה". גם אני הייתי מתעצבן ואולי אפילו מקלל קלות אם היו מתייחסים אלי ככה, לכי מפה חלף זמנך.
אבל ככה זה. השנה החדשה של שנה שעברה היא זאת עם הקללות של השנה. למרבה הצער זה לא נהיה להפך. הקללות לא נהיות לברכות. כי השנים חולפות, בכל מקרה, בלי שום קשר למה שנעשה. כבר קהלת אמר את זה.
אז מה היה לנו ?קצת שלג, לא מעט גשם, המון אבק. ברוח, וגם בלעדיה. המון עבודה, המון כסף של אחרים, המון ישיבות. מה לעשות, הישיבות האלה לא יושיבו את עצמם, אתם יודעים.
גם השנה הקפיטליזם הניאו ליברלי לא מת. הוא רק לא זז ולא מריח כל כך טוב, גז חיש ונעופה. גם השנה הרבה אנשים נפטרו מן העולם. ואלה שחיו לאור הזרקורים גם זכו במותם לתשבחות ופאר ביד רמה, כאילו שמישהו שהוא סתם מנהל חשבונות, יקר למשפחתו ואהוב על ידידיו לא ראוי שיזכירו אותו בחדשות. ככה הוא חשבונו של עולם.
היתרון בחום הגדול והאבק הנורא שתקפו אותנו, הוא שראש השנה הזה לא מעורר בי כתמיד את תוגת הסתיו. רק שיהיה קצת סתיו, אנחנו אומרים, ושוכחים שפה בארץ הזו אין סתיו. וגם כשהוא ישנו הוא חולף עובר, והליצנים נראים בארץ. כן. ממש חם ולפעמים אתה מרגיש שאתה מתבוסס במי אפסיים, והכל חולף עובר. גם הדברים הטובים, גם אלה שיותר טובים. כי לא מחכמה שאלת על אלה.
לכבודכם הבאתי כאן שיר, יצירת מופת שנשתכחה עם השנים, יכול להיות שצ'כוב כתב אותו, או שקספיר, או יעקב אבולעפיה. אני כבר לא זוכר. אז בואו נפזם, וננסה ביחד לשמור על התקווה לשנה טובה יותר מזו שהייתה. אשליה המחזיקה אותנו כאן לפחות עד הקיץ. כי עוד מעט הלל הצעיר יבוא יחד עם עברי הקטן להגיד שנה טובה לסבתא ולסבא, ויהיה טוב. חייב להיות.
[youtube=://www.youtube.com/watch?v=3Uo0JAUWijM&w=420&h=315]