והיום בפינתנו – "אם לא תשאל, איך תדע" הסבר על חישוב העלאה דיפרנציאלי לעומת אחוזי.
בואו ניקח לדוגמה משרד שבו עשרה עובדים.
שמונה מרוויחים 5000 שקל לחודש
אחד מרוויח 10,000 שקל
אחד מרוויח 50,000 שקל
סה"כ המשכורות לחודש – 100,000 שקל.
ונגיד שהחלטנו להעלות את המשכורות לכולם. סה"כ ההעלאה תהיה 10,000 שקל. כלומר המשרד ישלם עוד 10% עבור שכר.
ועכשיו – איך נחלק?
אחוזים – נגיד שניתן לכל אחד תוספת 10%? נשמע סביר. אבל ככה העובד שמרוויח 5000 יקבל תוספת של 500, והעובד שמרוויח 50,000 יקבל 5000. יש שיגידו שזה לא הוגן שפלוני שחייו יפים, יקבל תוספת שכר ששקולה למשכורתו המלאה של עובד אחר.
אפשרות שנייה דיפרנציאלי – ניקח את 10,000 השקל וניתן לכל אחד 1000. כך מי שהרוויח עד היום 5000 שקל יזכה לתוספת של 20% למשכורתו. ומי שהרוויח 50,000 יקבל 2% בלבד. יש שיגידו שזה לא הוגן בגלל שמי שמקבל שכר גבוה זה בגלל שהוא מוצלח מוכשר ותורם רבות. למה שהוא יקבל תוספת יחסית קטנה?
אפשר לראות שיש צדדים לכאן ולכאן. העניין עוד מסתבך כאשר אתה זה שצריך להחליט ובו בזמן נהנה משיטה אחת ולא אחרת. בכל מקרה, נראה לי שרוב האנשים שתומכים בשיטה הדיפרנציאלית נוהגים להמליץ זאת לאחרים, וכפי שאמר דותן לשם, בכירי דה מארקר המטיף נגד "המחוברים" בכלל וועדי עובדים בפרט, לא נצפו מתנדבים לתרום חלק ממשכורתם לטובת פועלי הדפוס בעתון. כך או כך ההסכם שהושג משלב את שתי הדרכים. חלק מהתוספת ישולם בשיטה הראשונה וחלק בשנייה.
ואם כבר דיברנו, אז ברשותכם, כמה הערות על השביתה שלא הייתה:
1. כמו תמיד, השביתה מוצגת רק מנקודת מבט אחת, מצומצמת. "הנזק למשק" שכולל מספרים מופרחים ומופרכים. תיאורים על "מדינה שלמה" שהולכת לסבול.
2. כמו תמיד, "המגזר הציבורי" שהוא לא מעט אנשים מוצג כ"הם" לעומת "אנחנו". גם על ידי שדרנים שבעצמם באים מהמגזר הציבורי.
3. היו ויכוחים הגיעו להסכם. ובכל זאת, הכותרת היא "מי הרוויח מי הפסיד" כאילו שלשבת ולהגיע לפשרה מוסכמת זה דבר מגונה.