המשנה במסכת אבות אומרת משמו של עקביא בן מהללאל:
הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.
מכאן נלקח המונח "דין וחשבון" אל החשבונאות, ולא במקרה. המונחים הלטיניים בהם השתמש פאצ'ולי כדי להגדיר את הרישומים הבסיסיים שיוצרים את החד"צ (חשבונאות דו צדית) היו debere ו credere ותורגמו לאנגלית ל debit ו credit בהתאמה. מונחים אלה תורגמו לעברית החדשה כ"חובה" ו"זכות". מושגים שגם הם משמשים בד בבד כמונחים טכניים חשבונאיים, אך טעונים בהיבטים חברתיים ומוסריים.
ג'ימס אהו קושר את התבססות החד"צ בתקופתו של פאצ'ולי, עם תמורות בנצרות בת אותו הזמן, שגרמו למה שהוא מכנה "חרדה מוסרית". הוא מסביר כי עשיית רווחים ללא עבודה או סיכון הייתה מוקצה מחמת מיאוס בחוק הקנוני של ימי הביניים. ונחשבה על פי אמונתם לתאוות בצע. תאוות הבצע היא חטא שדורג במקום השני בין החטאים, נחשב כפשע נגד הצדק ונתפס כנוגד את הכוח התיאולוגי של מצוות הצדקה שבלעדיה לא יכולה להיות תקווה לישועת הנפש הנוצרית. הנשק החזק ביותר בארסנל המוסרי של בנקאי וסוחר, היה החד"צ שהרטוריקה שלו עזרה לטהר את שרץ המסחר ביקום הנוצרי.
מריקה דה חודה כותבת על "חשבונאות כטכנולוגיה של העצמי". היא עוסקת בהיסטוריה של בניית המערכת הפיננסית ועלייתו של כסף הפיאט באנגליה של המאה השמונה עשרה, שהוביל לצמיחתה של מערכת אשראי מסועפת, שהיא התשתית הרעיונות והמוסדית למערכת הפיננסית העולמית של היום. דה חודה מציגה תפיסה חברתית מאותה תקופה, בה מומחש הסיכון והסיכוי שבמערכת אשראי על ידי דמותה של "ליידי אשראי", שמוצגת כדמות נשית סטריאוטיפית. בעלת יכולת פיתוי, קפריזית ומסוכנת. יש קשר בין הדמות הזו לאלה הנקראת "פורטונה", אלת המזל שגם היא מואנשת כדמות נשית.
דה חודה טוענת כי החשבונאות נחשבה כטכניקה שמטרתה לשלוט ב"ליידי אשראי". החשבונאות הכפולה נתפסה כייצוג מלא ואמתי של העולם העסקי, שבאמצעותו איש העסקים ההגון היה יכול לכלכל ענייניו. היא מזכירה את דניאל דיפו, המחבר וההוגה בן הזמן, שיצר בכתביו את הקשר בין חשבונאות, אמת והמידה הטובה הראויה לג'נטלמן. דוגמה מעניינת לתפיסה זו היא תיאורו הספרותי של דיפו בספר "רובינזון קרוזו" כיצד הגיבור שמוצא את עצמו בודד על האי עורך את חשבון הטוב והרע בשני טורים, ממש כמו בחשבונאות הדו צדית.
כאשר נסתכל בחשבונאות של היום, נשאל את עצמנו האם הקשר עליו מצביעים חוקרי ההיסטוריה של החשבונאות, עדיין נוכח בחיי החשבונאות היום. המונחים ההיסטוריים עדיין איתנו, אבל כפי שרומזת הקריקטורה שהבאתי, לא כולם חושבים שזה המצב. בוודאי אחרי משבר אנרון שהוביל לקריסתה של אחת מפירמות החשבונאות הגדולות בעולם, שהיה מבוסס על תעלולים חשבונאיים. גם המשבר הכלכלי הגדול שהחל בשנת 2007 והביא לקריסה נרחבת של מוסדות פיננסיים בכל העולם, ללא כל ביטוי מוקדם בספרי החשבונאות מעורר את השאלה הזו.
======
James Aho, 2005, Confession and Bookkeeping – The Religious, Moral, and Rhetorical Roots of Modern Accounting, State University of New York Press, Albany
Marieke De Goede, 2005, Virtue, Fortune and Faith: A Genealogy of Finance, University of Minnesota Press, Minneapolis
Luca Pacioli, [1454] 2010, The Rules of Double-Entry Bookkeeping: Particularis de computis et scripturis, IICPA Publications, Middletown