משה סעדה
משה היה חבר לפלוגה, הכרנו בתחילת הטירונות. הוא היה איש צעיר ובעיקר מצחיק. הוא נתן כינויים משעשעים לחלקי הטנק, וידע לספר בדיחות על חשבון המפקדים ששלחו אותנו לרוץ מסביב לעצים, וברוח טובה צחק עם החברים במהלך האימונים. ביום ט' בכסלו תשמ"ד (15.11.1983) באחד מהאימונים האחרונים לפני סיום ההכשרה והעליה ללבנון, הוא נהרג בתאונת-אימונים. בן 19 היה במותו.
וכך נכתב עליו בדף "יזכור"
בן שושנה וסעיד, נולד ביום י"ד בניסן תשכ"ד (27.3.1964) ברחובות. הוא היה בן למשפחה מסורתית שעלתה מתימן בשנת 1931 והשתקעה ברחובות. משה קיבל חינוך מסורתי. הוא התחיל ללמוד בבית-הספר היסודי "מוריה", ולאחר שסיים שש כיתות עבר לחטיבת הביניים. משה המשיך ללמוד בישיבת "שער אברהם" ובישיבת "מבשרת ציון", השלים את לימודיו התיכוניים במגמה הומנית, והצטרף לישיבת-ההסדר "קרני שומרון". במסגרת הישיבה התגייס לצה"ל ושירת בחיל-השריון.
משה הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית הקברות ברחובות. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. שמו הונצח במפעל שהוקם בישיבת ההסדר בקרני-שומרון.
קדיש על הרוגי ארץ ישראל/ ש"י עגנון
מלך בשר ודם שיוצא למלחמה על אויביו מוציא חיילותיו להרוג וליהרג ספק אוהב את חיילותיו ספק אינו אוהב את חיילותיו, ספק הם חשובים בעיניו ספק אינם חשובים בעיניו, ואפילו חשובים בעיניו חשובים בעיניו כמתים, שכל היוצא למלחמה מלאך המות כרוך בעקבותיו ומתלווה לו להרגו. פגע בו חץ או סייף או חרב או שאר מיני משחית ונהרג מעמידין אחר במקומו, ואין המלך מרגיש בחסרונו, שאומות העולם מרובים וגייסות שלהם מרובים. נהרג אחד מהם יש לו למלך הרבה כנגדו.
אבל מלכנו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא מלך חפץ בחיים, אוהב שלום ורודף שלום ואוהב את ישראל עמו ובחר בנו מכל העמים, לא מפני שאנו מרובים חשק ה' בנו כי אנו המעט מכל העמים. ומתוך אהבתו שאוהב אותנו ואנו מעטים כל אחד ואחד מעמנו חשוב לפניו כליגיון שלם. לפי שאין לו הרבה להעמיד במקומנו. נפקד חס ושלום אחד מישראל באה פחת בלגיונותיו של המלך ובאה תשות כח כביכול במלכותו יתברך, שהרי מלכותו חסרה לגיון אחד מלגיונותיו ונתמעטה חס ושלום גדולתו יתברך.
לפיכך אנחנו מתפללין ואומרים אחר כל מת מישראל יתגדל ויתקדש שמיה רבא, יגדל כח השם ולא יביא תשות כח לפניו יתברך ויתקדש בעולמות שברא כרצונו, ולא נפחד על עצמנו אלא מהדר גאון קדושתו יתעלה וימליך מלכותיה שתתגלה ותראה מלכותו בשלימות ולא יתמעט ממנה חס ושלום, בחייכון וביומייכון ובחיי דכל בית ישראל במהרה ובזמן קרוב, שאם מלכותו גלויה בעולם- שלום בעולם וברכה בעולם ושירה בעולם ותשבחות הרבה בעולם ונחמה גדולה בעולם וישראל קדושים אהובים בעולם וגדולתו גדלה והולכת ומתרבה ואינה מתמעטת לעולם.
אם כך אנו מתפללים ואומרים אחר כל אדם שמת, קל וחומר על אחינו ואחיותינו הנאהבים והנעימים בני ציון היקרים הרוגי ארץ ישראל שנשפך דמם על כבוד שמו יתברך ועל עמו ועל ארצו ועל נחלתו. ולא זו בלבד אלא כל הדר בארץ ישראל הוא מלגיונו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהפקידו המלך שומר בפלטרין שלו. נהרג אחד מהלגיון שלו אין לו כביכול אחרים להעמיד במקומו.
לפיכך אחינו כל בית ישראל, כל המתאבלים באבל הזה, נכוון את ליבנו לאבינו שבשמים מלך ישראל וגואלו ונתפלל עלינו ועליו כביכול, יתגדל ויתקדש שמיה רבה בעלמא די ברא כרעותא וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה. וכן כל הפרשה כולה. ונזכה ונחיה ונראה עין בעין, עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן.
אם כבר מתפללים,אז להתפלל שהבורא יוציא את הרוע מבני האדם,וישכין שלום בעולם.ובכלל,אלה הרוגי ארץ כנען.ארץ ישראל אינה מוזכרת בתורה אף לא פעם אחת.