אתם בטח זוכרים שלפני שלש שנים וקצת קמתי והצטרפתי למועדון קליעה. כי מה שטוב בקליעה הוא שאם אתה מציב מטרות לעצמך, אתה לא חייב לנסות להשיג אותן ולהתעייף מזה, אלא פשוט לירות בהן מרחוק. סיפרתי לכם גם שאני לא אוהב תחרויות. עקביות זה חשוב, אבל מפה לשם הצטרפתי לליגה למקומות עבודה. שזה מקום לגברים בגיל העבודה להיפגש ולשתות קפה שחור ולדבר במקום לעבוד. אז נכון, לא תראו אותי בשביעיה השלישית, אבל למזלי הקשיש, יש אצלנו קטגורית גיל, "סניור" קוראים לזה. ככה שאתה יכול להרגיש יותר בנוח עם חברים שקוראים מודעות של בית גיל הזהב. ולמה אני מספר לכם את זה? כי על אף שבתחרות האחרונה הייתי גרוע יותר משען חרש, בסיכום הליגה קיבלתי ניקוד מצטבר שהביא אותי למקום השלישי. לא, לא נוסעים עם זה לליגה האירופית, אבל אני אעמוד על פודיום ואקבל גביע קטן מפלסטיק.
נכון, זה לא צעד גדול לאנושות, אבל מאז היווסדי זו הפעם הראשונה שהשם שלי מוזכר בהקשר של ניצחון באיזו תחרות שיש לה כותרת ספורטיבית. הלא דבר הוא.