שלג הוא תופעת טבע. ממש כמו רעידת אדמה, התפרצות הר געש או צונאמי. יש אנשים שמתפעלים מהשלג. מסתובבים בעינים מצועפות, מצלמים ושמחים. ויש כאלה שלא. ככה זה. אתה לא חייב להיות שונא אדם שכל חויה אנושית זרה לו כדי לא להתלהב מרטוב בנעל ובוץ בסלון וביטול של התכניות שלך להיום.
אני גם יכול לגלות סובלנות ורב תרבותיות ולהכיל את אלה המתפעמים מכל פתית שעף בשמים מעל ראשם, ומהשדרן בגן סאקר. אגב, אני די משוכנע שלעירית ירושלים יש שלש מפלסות בלבד שעומדות תמיד באותו מקום כדי להצטלם ודובר העיריה יכול להגיד שהעיריה השלימה הערכותה וקנתה מלח ופלפל.

אלא מה?  יש אחרים שאינם הו כה מכילים כמוני, ומתפייטים באין מכלים על ההתחברות לטבע ועל חיים מלאים ושלמים, וטוענים שכולנו צריכים לעזוב את המסכים והפלאפונים ולחיות "באמת". אז חברים, אם אתם רוצים להיפטר מהפלאופנים שלכם זה לגמרי בסדר. אבל אל תעופו על עצמכם יותר מדי. מחאה על טכנולוגיה ותיעוש ועירוניות היא לא חדשה, עוד מהימים של מנוע הפחם. אתם בסך ממשיכי דרכם של אנשים בדורות הקודמים שמחו על הטכנולוגיה של ימיהם, ואיפה הימים הטובים והפשוטים שכולם חיו בכפר ומתו בגיל שלושים וחמש. כך דרכו של עולם, דור הולך ודור בא ואומר שהימים הראשונים היו טובים מאלה. רוצים לגור ביער עם שלגיה? זה בסדר. אבל אל תגידו לי שככה חיים "באמת". ובבקשה אל תספרו לי שאתה מתחבר לעצמך ומגלה את הכל רק בישיבה מזרחית על צוק במדבר בלי מים (בלי קליטה סלולארית, נראה אתכם גיבורים), בטח שלא תכתבו על זה פוסט בפייסבוק.  אז נכון שזיהום זה רע ושלג נראה יפה, ואולי אתם צריכים איזה חופש. ובכל זאת החיים שלי, שכוללים את המסכים והרשת והפלאפון הם אמיתיים ואותנטיים ומה שתרצו, גם כשאני יושב ליד המחשב, שותה קולה זירו ומתלונן על השלג.

SNOW