הבלוג של גלעד סרי-לוי

ערוץ 10 חייב לחיות, הם אומרים. וותרו  על כל החובות, תתעלמו מכל ההסכמים.  כי פלורליזם – זה מה שהעם צריך.       ואני שואל את כל המפגינים והמוחים והצועקים – איפה הייתם כשסגרו את "הצופה" ?

ערוץ 10 חייב לחיות, הם אומרים. וותרו  על כל החובות, תתעלמו מכל ההסכמים.  כי פלורליזם – זה מה שהעם צריך. [youtube https://www.youtube.com/watch?v=tmh8Jjoe16Q&hl=en&fs=1&&hl=en&w=425&h=355] ואני שואל את כל המפגינים והמוחים והצועקים – איפה הייתם כשסגרו את "הצופה" ?

אני לא צופה הרבה בטלויזיה. לא יוצא לי, וזה גם ענין של העדפות בתוך סדר היום העמוס ומבולגן שלי. אני לא תל אביבי, וממש לא בחורה. ובכל זאת, ועל אף מצאתי את עצמי צופה בענין רב ב"מחוברות".אחרי קורותיה של הדודה מלכה, שמקפיאה את הבמיה שלא יחסר אני עוקב מזה זמן …

עוד מעט עשר שנים. רשת ג’ תקדיש תכנית לזכרו, יהיה מופע וכל המי ומי וההוא אנד הוא יבואו. כל אלה שהתעלמו ושכחו והעלימו והעליבו וירקו ושפכו מים ולא כתבו כלום על הדיסק החדש. כולם עכשיו מספרים כמה אהבו והעריכו והעריצו והושפעו ובכלל, תמיד הם אמרו לו מאירק’ה – תהיה בן …

זולדן פוסח על שתי הסעיפים כשהוא חושב על דמותו של החייל החרדי האידיאלי. מצד אחד הוא מתרפק על ערכי הפלמ"ח והמחתרות, בציטוטים והשוואות. (כך למשל הוא מכנה את חבריו "חיילים אלמונים", ומצטט מתוך השיר "מסביב למדורה" ) , שואף אלי קרב ומבקש שיתנו לנח"ל לנצח, אך מצד שני הוא מספר מעשיה, שכמו נלקחה מגיליון "שיחת השבוע" של חב"ד על חברו הצדיק, שבעיצומה של משימה עמד להתפלל בדבקות, תוך שהוא מסכן את עצמו ואת חבריו ליחידה. כיצד אפשר ליצור צבא בו יש חיילים ש"לא יכולים להלחם בתשעה באב", ומעדיפים ללא סייג את פסק הרב שלהם על פני הוראת המפקד? חיילים שלא מכירים בערכי הצבא כמחייבים ומבקשים לעשות בו כרצונם. התשובה שלו פשוטה "שישלחו אחרים", מעין שכלול של הגישה החרדית שאינה רואה את עצמה אחראית לנשמתם של אחרים או לאחריות כוללת למדינה או לצבא.

אף פעם לא הייתי בדיסקוטק. גדלתי בהתנחלות, ולא היו לנו כאלה בסביבה. הרב שלי בישיבה חשב שדיסקוטק הוא אבי אבות הטומאה, בבני עקיבא אמרו שזו תרבות של ריקנות, ואבא הוסיף ואמר שיש שם אוירה של עבירה. כשגדלתי קצת, ועמדתי על דעתי, עדיין לא הלכתי לדיסקוטקים. בליל שבת אני בבית, ובאמצע …

  חם נורא, חשבתי לעצמי. ממש חם, אולי בגלל זה אתה מרגיש כמו צנון שעבר עליו הפסח, או סתם חמץ שעברה עליו משאית. יצאתי מהעבודה מוקדם, התארגנתי ובחמש וחצי (שזה באמת ארבע וחצי) יצאתי לרכוב. אסור לוותר, תעזבני יום וכו'. עליתי הרים וירדתי גבעות (ככה זה, ההרים גבוהים יותר בדרך …

  כבר בפרק הראשון, ששמו כשם הספר כולו (לידה), חושפת אריסון כי "רוב חיי קיבלתי תקשורים – ראיתי תמונות, קיבלתי דימויים ומסרים מילויים, לפעמים אפילו בשפה עתיקה, שהגיעו אלי מלמעלה". בהמשך, בפרק ששמו "הרוח" אריסון מספקת קצת פרטים על איך זה עובד: "הידיעה על העומד להתרחש תמיד היתה מלווה בתחושות …

כמו בכל אתר שמכבד את עצמו, גם באתר עיתון הארץ פינה למזג אוויר. לכאורה משהו קטן ושימושי, שלא באמת מעניין מישהו. אבל חייבים, אז שמים. ןבכן, לא כך הוא הדבר. באתר הארץ, תחת תחזית מזג האוויר, פרחה חממה של שנינויות. קהילה קטנה וערמומית של טוקבקיסטים שנונים, מגיבה לתחזית ולאירועי היום. …