כמסמרות נטועים

"ג'וני וייסמילר למד לשחות בגיל צעיר כחלק ממלחמתו במחלת הפוליו. לאחר שזכה בחמש מדליות זהב אולימפיות גילם את טרזן בעשרה סרטים, שבהם כמעט ולא התבקש לומר מלה. הם טענו שיש לו קול צייצני." "(עמוד 141)

 

על צאתו לאור של כתב העת החדש "מסמרים" למדתי מאתר "טקסט".  איכשהו החמצתי את הגיליון הראשון, והגיע לידי לסקירה הגיליון השני, הנושא את הכותרת "בעתיד". מסמרים מעוצב כספר בכריכה רכה ואלמלי ידעתי זאת מראש, לא הייתי חושד שכתב עת לפניי. בקלות ניתן לחשוב שמספר הגיליון הוא חלק משם הספר. לספרים היום יש שמות משונים. ציפיתי שבתחילת כתב העת יהיה מאמר מערכת, או דבר עורך שיסביר ויתאר מה בגיליון, כיצד הוא נבחר ומה הקו המנחה של העיתון בכלל ושל גיליון זה בפרט. להפתעתי לא מצאתי דבר מכל אלה. גם הכריכה האחורית שבדרך כלל מספקת שלל פרטים חשובים לקורא ולמבקר, שתקה למדי והסתפקה ברשימת הכותבים. וכך, נבוך מעט וחושש יצאתי להרפתקה לבדי, והתחלתי לקרוא.
ומה בגליון? אלישע הרכבי פותח עם סיפור אהבה המקופל בתוך ספר בישול. שמעון אדף, בפרק ראשון מתוך הרומן "דיסקוגרפיה" מספר על ילדה שנאלמה דום וחזרה לדבר לפני מסיבת בת המצווה שלה. שהם סמיט כותבת על אשה ואיש, עם הווה בלתי אפשרי וכמה טעמים של עתיד אפשרי. סיפור מתורגם של פיליפ ק. דיק. סופר המד"ב המשובח, שכתב את "יוביק" ועל פי ספריו נעשו הסרטים הידועים "בלייד ראנר" ו"זכרון גורלי". דיק מספר סיפור עצוב על הנשק המושלם מכולם, זה שאין דבר שיכול לו. בגיליון אוסף צילומים של תנועות נוער. כן, יש גם חניכות בני עקיבא בשרוולים ארוכים וחצאית כחוק. וגם קומיקס מכמיר לב על טרזן נמצא בחוברת. את כתב העת חותם קטע קצר המספר על קבוצת "הפנתרים השחורים", אותם שניסו לשנות את פני החברה תחילת שנות השבעים, ומצטט מתוך כרוזים מאותה תקופה.  
שורות קצוצות מנוקדות אין כאן, וגם מסות עיוניות נלהבות על הגותו ופועלו של סופר זה או אחר לא תמצאו ב"מסמרים".  אל תתנו לעניינים אלה להטעות אתכם, מדובר בכתב עת שהוא לא פחות מאשר אוסף מעולה של קטעים משובחים. והאוסף, ללא הסברים ומניפסטים-  פשוט מדבר בעד עצמו. ברור שהישג כזה אינו נוצר מאליו וידו של עורך קפדן ואיכותי באמצע. סביר יהיה להניח כי ברוח הימים הללו, יהיה אותו עורך חמוש באג'נדה מנוסחת היטב. אבל-  כפי שאמרתי – כתב העת אינו כולל בתוכו מאמר מערכת, או דבר העורך, ומהמעטפה בה קיבלתי את הגיליון לא נשר קומוניקט של יחסי ציבור כנהוג. גםאתר האינטרנט של המגזין מסתיר יותר מאשר הוא מגלה. לבסוף מצאתי ראיון באתר YNET עם העורך, אמיר רותם. וכך הוא אומר – "אני אנסה לנסח את זה באופן קצת פחות יומרני: התקווה היא להביא קולות חדשים וגם להראות שיש פה גלריה לא קטנה של כותבי פרוזה בעלי יכולת ושאפשר לקיים מקום כזה כמו כתב עת. הפרס האמיתי הוא שאנשים שאוהבים ספרים יאהבו את זה. אין הרבה אנשים שקונים ספרים מעבר למה שמתפרסם בג'ינגל שלפני החדשות, זו קהילה הולכת ומדלדלת. בקרבם הייתי רוצה להיחשב מעניין".
איתי הצלחת. מחכה כבר לגיליון הבא.

מסמרים 02 : בעתיד , כתב עת בעריכת אמיר רותם, מו"ל נועה גלר דנציגר, 2006 תשס"ו,  204 עמ', 65 ש"ח

 

 

הטור יתפרסם מחר 17/04/06 במדור "קראתי ספר" בעתון הצופה