סיפור על אהבה והודו

"מי היא? מנין באה? אולי היא בתו של שופט, או אולי היא דמות שלא מן העולם הזה שהגיעה לכאן במיוחד כדי לפגוש אותו, ואילו הוא לא יָדע כיצד לנהוג בה. טיפש שכמותו. בצער רב נוכח לדעת עד כמה חסר לו הליטוש הנחוץ למפגשים כאלה. מִסיבה זו ממש דחקו בו מקורביו ללכת לאוניברסיטה וללמוד לתואר הראשון. מי שלמד באוניברסיטה וקיבל תואר בוודאי יודע איך מתנהגים בחברת בחורות. "(עמוד 23)

לחכות למהאטמה, ר.ק. נראיין, מאנגלית: חני גלעד, הוצאת בבל, 2006 תשס"ו, 254 עמ', 88 ש"ח

שריראם היתום, גדל עם סבתו בעיר מלגודי שבהודו. בשנים שהיה ילד, מדי חודש סבתא היתה מפקידה ב"משרד להשקעות" את קצבת המלחמה של אביו שנהרג בקרב. עכשיו הוא בן עשרים, נהנה מהכסף, והחיים עוברים להם בנעימים. הימים ימי המאבק ההודי לעצמאות מהשלטון הבריטי, אך מאומה מכל זה אינו נוגע לשריראם המפונק. על לוחם החירות מהאטמה גנדי הוא שומע לראשונה מפיה של נערה יפה בשוק הגורמת לנשימתו להיעצר. הוא נותן לה שמונה רופיות והיא נעלמת בין הדוכנים.
 
שריראם, בהאראטי והמהאטמה כולם גיבורי הספר "לחכות למהאטמה" שנכתב ב 1955 ותורגם כעת לעברית. את הספר, רומן בדיוני על רקע היסטורי, כתב הסופר ההודי ראסיפוראם קרישנאסוואמי אייאר נראיינאסוואמי (1906-2001), הידוע בכינויו ר.ק. נראיין.  נראיין, שנפטר בגיל 95 פירסם במשך חייו הארוכים חמישה-עשר רומנים, קובצי סיפורים קצרים, קובצי מאמרים, וכן ספרי מסעות, מיתולוגיה, וזיכרונות. רבים מספריו מתרחשים בעיר מלגודי שבדרום הודו, עיר שאינה קיימת במפה ונראיין בדה לצורך סיפוריו.   
שריראם יוצא בעקבות אהובתו המסתורית, מתברר לו שהיא חברה בקבוצת חסידיו של המהאטמה גנדי שהגיע לעיר. למרות שעד לאותו רגע לא שמע על גנדי, והיה רחוק ממאבק מכל סוג שהוא, הוא מצטרף לאסיפות-עם שבהן הוא עסוק בחיפושים אחרי הנערה.  לאחר כמה מצבים מביכים, הוא מצליח להיפגש עמה.הוא מגלה כי  שמה של הנערה הזו, בהאראטי, פירושו "בת הודו" והוא ניתן לה על ידי המהאטמה בעצמו. מתברר לו להוותו כי היא שקועה ראשה ורובה בעניני המהפכה, ולבה אינו נתון לעניינים רומנטיים.  שריראם לא מהסס יותר מדי ומחליט שכדי למצוא חן בעיני אהובתו, הוא יכול גם להלחם למען הודו החופשית. ככל חולף הזמן שריראם מגלה שיש מחיר להחלטותיו, ועובר תהליך התפכחות והתבגרות מכאיב.
 
הספר מתאר ברגישות ובאירוניה את הפער שבין שריראם המאוהב לבין הנסיבות ההיסטוריות שהוא נמצא בהן, ואת קוצר ראותו של מי שגדל כילד מפונק של סבתא. כאשר רץ שריראם בעקבות מראה שמלתה עוצר אותו מורהו הזקן ומברך אותו באריכות על אומץ לבו ועל נכונותו להאבק למען המולדת. כשהוא מצליח להגיע אל המהאטמה, ולבלות חצי שעה של טיול בחברתו של האיש הגדול הזה, הוא, במקום להקשיב, מצטער שהמהאטמה ניצב בינו לבין הנערה ומסתיר ממנו את יופיה, ומקווה שלא יאמר משהו שיביך אותה.
"לחכות למהאטמה" הוא סיפור התבגרות ואהבה. במסגרת הסיפורית  "נער פוגש נערה והולך בעקבותיה על רקע אירועים היסטוריים רבי משמעות",  נראיין מצליח לספר סיפור של ממש. נראיין יודע לספר סיפור, ולשלב היסטוריה "גדולה" עם חיים של אנשים "קטנים". ספר נעים, סנטימנטאלי במידה, כדאי לקרוא.

יתפרסם מחר בטורי "קראתי ספר" בעתון "הצופה"