מאז פרצה הפרשה כתבו על רשימות בYNET ב NRG (שוב לא הזכירו אותי 🙁 ) ויש קצת מהומה בבלוגוספירה. לא מעט מהתגובות היו עוינות. אם לשאלת רשימות בכלל, ואם לכותבים ספציפיים. ורד שלאוזר-אידה למשל זכתה לכמה תגובות כאלה, רעות במיוחד, והורידה את הפוסט. חזי שטרנליכט, קפיטליסט מהשמונים אחוז שמוציאים שם רע לעשרים אחוז הנותרים – הכריז שהוא נוטש, ועובר לבית חדש. אין ספק שזו התגובה הכי מקורית שראיתי. מהמקפצה, קוראים לזה.
אבל – המצב משתפר קמעה. כך נראה. אורי מעדכן כי
החדשות הטובות הן שיש לא מעט פניות רציניות. כאמור אנחנו מתנהלים בהדרגה ובזהירות, מה שמוביל אותנו הוא למצוא את השותפות או השילוב שמבטיחים את העתיד הכי ארוך טווח וחיובי לפרויקט הזה.
האם המשבר ב"רשימות" מאחורינו? עדיין לא. התחלתי לפתח אופטימיות זעירה.
ולמה פרויקט רשימות חשוב לך כל כך, בוודאי תשאלו. וחוץ מזה – אולי לך הוא חשוב, כי אתה כותב שם, אבל העולם יכול לחיות בלעדיו.
כשהתקבלתי ל"רשימות" הרגשתי שמכירים בערכי ככותב. זו היתה חוויה מכוננת בהתפתחות שלי ככותב.נכון, רשימות הוא לא המקום היחיד שאני כותב בו. חלק ניכר מהפרסומים שלי שם הם רשימות וסקירות שפרסמתי במקומות אחרים. אבל זו במה מכובדת. ולפרסום בה יש גם מקום של כבוד בגוגל. הכרת הטוב מידה ראויה היא ולכן יש בי הכרת תודה לאורי ברוכין, ירדן לוינסקי ואילן גליני על הפרויקט בכלל, ועל הבימה שנתנו לי בפרט.
ומעבר לענין האישי שלי ככותב, פרויקט רשימות הוא בעל ערך. יש פה בימה יחודית. אוסף של כותבים שיודעים לכתוב, ועושים זאת בחיבה ואהבה. נכון, לא כל אחד יכול לפרסם שם. אבל – יש אלטרנטיבות. רשימות לא סגרו את האינטרנט (אל גור לא הרשה) ומנעו ממישהו לפתוח בלוג לעצמו. אורי ברוכין כתב על זה יופי של משל.
האם העולם יכול לחיות בלי "רשימות". כן, בודאי. אבל הוא יהיה קצת פחות שווה.
עדיף מהמקפצה, מאשר לראות את הכתמים הצהובים של כל המיבבים שבמים.
חזי, גם אתה נחמד.
אבל תשמח לשמוע שרשימות לא יסגרו בסופו של דבר
כל דבר של השמאל הקיצוני נסגר בסוף.