חנוך ואני על האופניים

לך תקנה לך אופניים, תעשה קצת ספורט – ככה היא אמרה , אבל אופנים כמו שאני רוצה עולים המון כסף,  זה יותר זול מניתוח מעקפים. ענתה ללא היסוס.

אז קניתי אופניים. טוב, זה לא היה כל כך פשוט כמו שזה נשמע. חיפשתי באינטרנט, ואפילו קניתי עתון של אופניים. יש אופניים לשטח, ויש אופניים לכביש. בכביש יש משאיות ובשטח , לפחות איפה שאני גר מסתובבים כל מיני כאלה שלא טוב להסתובב בחברתם. ואז התברר לי שגיסי הוא רוכב אופניים כמה שנים. הוא המליץ לי על משה שהוא מוכר אופניים וגם חבר שלו ואפשר לסמוך עליו. הלכתי אליו וקניתי אופניים לבנים כאלה. ספישלייזד קוראים להם. ככה היה כתוב לפחות. ואחר כך הוא אמר שצריך עוד זה וזה וההוא. אז הסתפקתי בקסדה (כי גלעד אמר) ומכנסים וחולצה וכפפות ומשאבה ופנס אחורי. כי קדמי בדיוק נגמר.

נסעתי קצת, והיה נורא כואב שמה. איפה שיושבים, על יד גם. אפילו שלבשתי את המכנסיים המצחיקים שהוא מכר לי במלא כסף. מכנסיים כאלה שיש להם למטה מין ריפוד שדומה ל…נו, אתם יודעים, ממש כאב. התקשרתי לגיסי בבקר והוא אמר שצריך להתרגל ואולי כדאי גם לכוון את הכיסא ופתאום ירד גשם, המון גשם והיה קר. היו שלש מעלות בחוץ, וגם אותם הרוח פיזרה ולא יצאתי מבית והאופניים הסתכלו עלי עצובים כאלה, והכרטיס אשראי אמר – שילמת אולי תעשה עם זה משהו. חיכיתי ליום ששי ונסעתי באוטו למשה. משה בחור נחמד, שמוכר לך דברים. אז הוא מכר לי ריפוד לכיסא והתאים לי את הגובה. כלומר אני נשארתי באותו גובה שהייתי, רק הנמיך את הכיסא.
באותה הזדמנות גם קניתי מין מתקן כזה שמחברים אליו את האופניים בבית ואפשר לרכב עליהם כאילו היו אופני כושר וקניתי מין מנעול מתוחכם כזה לקשור את האופניים, ומגן בוץ גם. למקרה שירד גשם. ולא קניתי פנס קדמי, כי בדיוק נגמר.

==

ועבר שבוע והיה ממש קר. והיום נזכרתי שקניתי את מה שקוראים אנשי האופניים "טריינר" –  ואני קורא לו מכסח התירוצים. נכון שקר בחוץ, ושאין לך פנס קדמי (בדיוק נגמר) ויש רוח ומכוניות ואתה עוד לא לגמרי יודע איך מעבירים הילוכים. שים את האופנים על הטריינר ותתחיל סוף סוף.

ככה אמר לי חנוך מרמרי. כלומר לא הוא באמת. בדיוק קיבלתי מהדואר את הספר שהזמנתי.  כזה  שכתוב עליו – חנוך מרמרי על האופניים. ועל הספר יש תמונה, כמובן. של חנוך מרמרי על האופניים אז לא היה לי נעים.

לבשתי את המכנסיים המצחיקים, החתול התבונן בי מודאג קצת ואשתי אמרה שאני נראה כמו רקדן בלט ביום רע במיוחד, ושאני לא אעז לצאת ככה לרחוב. בקור הזה, השתגעת? אמרתי.

עליתי והופה, נסעתי חצי שעה. שזה כמעט ארבעים דקות, תודו.