הנזירה שמכרה את הקלנועית שלה – על תודעה כוזבת וספרי עצות בגרוש

חכמת המצוינות – החיים כמקור השראה,רובין שארמה, מאנגלית: ריפי רון, כתר, 2007, תשס"ח, 240 עמ', 85 ₪

ספר חדש של רובין שארמה תורגם לעברית. רובין שארמה (לא להתבלבל עם רובין הוד) הוא זה שכתב את יצירת המופת "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" ומאז הרוויח מספיק כסף בשביל לקנות את מפעל פרארי בעצמו. שארמה, כפי שמעידה עליו כריכת הספר הוא "מאמן אישי מבוקש בקרב מנהלי חברות ותאגידי ענק" וכמו מפיק של טלנובלות אינסופיות הוא לא נח לרגע. ועכשיו יצא לאור ספרו החדש "חכמת המצוינות – החיים כמקור השראה". הוא כבר הוציא לאור את "חכמת המשפחה" וגם בעניין "חכמת המנהיגות" יש לו מה לומר. מסתבר שלא רק שארם אינסופי יש לשארמה, אלא גם לא מעט חכמה.
הספר הזה ילמד אתכם להפיק הרבה יותר מעצמכם. שהרי "כל אחד מאיתנו נועד לגדולות. אנחנו מסוגלים להשפיע השפעה משמעותית על העולם שסביבנו, אם רק נבחר לעשות זאת. ההחלטה אם ואיך להצליח נתונה בידינו, וספר זה הוא מפתח חשוב בדרך לשם. הספר חוכמת המצוינות יעניק לכם השראה – והרבה יותר." כך לפחות יקרה אם תאמינו לכתוב על גב הספר.
הספר מורכב ממאה ואחד פרקים קצרצרים, בני עמוד או שניים, ובמרכז כל פרק, לטובת קצרי הראייה כנראה, מודגש משפט אחד. שארמה אורז מחדש רעיונות משומשים, טובל אותם בהגיגים שראינו במקומות רבים אחרים, ומוכר. הרבה מאד עותקים.
טוב, תגידו, מה אתה רוצה. בתוך כל הקיטש יש גם אמת, גם אם הוא חוזר על עצמו שוב ושוב (ושוב ושוב), אין בכך כלום, וחוץ מזה לא כולם קוראים ספרי פילוסופיה. ועוד תוסיפו גם אם נסכים שמדובר בסוג נחות למדי של ספרות – גם  לטלנובלות זכות קיום, יש ביקוש לסחורה הזו וזה מה שקובע.
נכון. יש בספר רעיונות כמו ההגיג "עדיין לא קראתי מודעת אבל שנאמר בה: "הוא מת בשלווה בשנתו מוקף בעורך דינו, יועץ ההשקעות ורואה החשבון שלו". רעיון לא רע, באמת. אבל מה שלי מפריע הוא הסאב- טקסט של הספר, המשמר, שלא לומר מקדש, את הסדר החברתי בעידן הקפיטליזם הניאו ליברלי. ואיני מתכוון לשלל הדוגמאות והרעיונות שארמה מציג מתוך עולם התפנוקים שהוא עצמו חי בו, או מהגיגי חבריו המנכ"לים המולטי מיליונרים של תאגידי ענק.
בשעה ששארמה פונה ל"אדם הפשוט" הוא גורם נזק של ממש לבוב או לג'ורג' שקנו את הספר בחמשה עשר דולר. ראו למשל את הרעיון "היום הזה ממש יכול להיות היום הראשון של החיים החדשים שלכם", המנסה לספר לכולם שאכן, הכל תלוי בהם. אמירה שמשמעותה שגם המצב העגום בו הם נמצאים הוא באחריותם האישית. ואם המעסיק משלם להם שכר מינימום ללא שום זכויות, זה בגללם. רק כי לא החליטו  שהיום יתחילו החיים החדשים שלכם.
והגרוע מכל: אם לא הצלחתם לעשות משהו עם חייכם, שארמה מבקש שתהיו מאושרים ממקומכם העגום בסולם, בצעו את תפקידכם על הצד הטוב ביותר. אהבו את השיטה – אל תלחמו בה. שארמה מתפייט כשהוא מספר על האהבה שהוא מקבל ב"סטראבאקס", רשת של בתי קפה המעסיקה זבנים שמלאכתם להנעים לו את זמנו בשכר נמוך. לאיש שמנקה את המשרד מציע שארמה להרגיש כמו מנכ"ל לענייני מטאטאים ולאהוב אותו כשם שהצמית אהב את הפיאודל שלו, והעבד את אדונו. ספרו של שארמה ממשיך ומחזק את האשליה שסדר העולם טוב ומוצדק, כך נאה וכך יאה.

יתפרסם בטורי "ספר חברה תרבות" במדור "סופרים וספרים" בעתון "הצופה" בסוף השבוע

.