עוד נביחה אחת ודי

-נוהג לשאת את המקל אחרי אדוניו. כיוון שהמקל כבד, הכלב אוחז בו בחוזקה במרכזו, וסימני שיניו נראים שם בבירור. לסתו של הכלב, כפי שאפשר לראות על פי המרחק בין הסימנים, רחבה מדי לדעתי מכדי שתתאים לטרייר ולא רחבה מספיק עבור מסטיף. ייתכן שהיה זה – חי אלוהים, כן, זה באמת ספּנייל מתולתל.
….
 
ידידי היקר, כיצד זה תוכל להיות בטוח כל-כך בדבר כזה?
מן הסיבה הפשוטה ביותר שאני רואה את הכלב בכבודו ובעצמו על סף דלתנו ממש, והנה גם הצלצול של אדוניו

.
  

המהדורה הראשונה של הספר. התמונה מתוך אתר ויקיפדיה באנגלית

דומני שאין צורך להציג את הספר הקלאסי "כלבם של בני בסקרוויל" או את שרלוק הולמס גיבורו. במהדורה שלפנינו תרגום מחודש ומוער לסיפור הידוע, על כלב רפאים ויורש צעיר הנדרש להתמודד עם אגדות מיסטיות. לזלי ס. קלינגר מעיר פה ושם על העלילה, כמו למשל תמיהה מה עלה בגורלו של נער המרכבה ששרלוק הולמס הבטיח לפגוש בשעה אחת עשרה, והערות היסטוריות וגיאוגרפיות. יניב פרקש, המתרגם הוסיף הסברי מושגים ומקומות עבור הקוראים הישראליים שאינם מכירים את אנגליה. לספר צורף מבוא שכתב ג'ון לה קארה, ואחרית דבר המספרת על "עולמו של שרלוק הולמס" ומציבה את הקונטקסט ההיסטורי והספרותי בו נתחברו הסיפורים הללו. 
 
נראה כי רק  ילדים צעירים עשויים לקרוא לראשונה את "כלבם של בני בסקרוויל" במהדורה הזו. המהדורה שלפנינו מיועדת לא רק למענם אלא גם למען אלה שקראו אותו במהדורות קודמות. התרגום הרהוט מאפשר גם למי שנפגש לראשונה עם שרלוק הולמס להנות מהספר, ולבחור האם לקרוא את ההערות שבצדי הדפים. מי שחוזר אל הספר יוכל גם הוא ליהנות מההערות, שאינן נוקדניות וטרחניות כמו שלעתים מוצאים ב"ספרים מוערים".
מעט מן ההערות נובעות מרגישויות חברתיות שלא היו בזמנו של קונן דויל, כגון: היותם של המשרתים "שקופים", מקומה של האישה בחברה הויקטוריאנית ועוד. נקודות אלה מעוררות את המחשבה כיצד לקרוא היום ספרים קלאסיים שנכתבו מתוך מערכת ערכים שאנחנו לא מסכימים איתה. סיפוריו של הולמס רוויים  בתפיסותיה של אנגליה הויקטוריאנית ובערכיה השוביניסטיים- מעמדיים  כ"מובן מאליו" של המחבר, ולא רק של הדמויות. יש שיבקשו להחרים כל יצירה שערכיה אינם מתאימים לשלהם, אחרים יגידו, כנגדם, שאני מתעסק בדברים לא חשובים, שכן העיקר הם היצירה והכלב המפחיד שבה. אני סבור שיש להימנע ככל האפשר מהחרמת יצירות, ולשמור את האפשרות הזו רק למקרים קיצוניים במיוחד. עם זאת אני ממליץ לטפח – גם על חשבון פגימה קלה מהנאת הספר –  קריאה ביקורתית הרגישה גם לערכים ולתפיסת העולם המובלעת בו.