חשבון נפש וחשבון בנק להשקעות

על רקע קריסתה של Lehman, מתחזקים סימני השאלה באשר למהותם של ניירות הערך העומדים במוקדיו של המשבר הפיננסי. בין אלה, נמצאים ניירות הערך מסוג -Credit Default Swap (להלן CDS)….. למעשה, CDS הוא מעין חוזה ביטוח, שכן הוא מאפשר למחזיק החוב לגדר ו/או לבטח עצמו אל מול חדלות פירעון של מנפיק הנייר. ובכל זאת, בהיעדר דרישה להחזיק בנכס מסוים או לספוג נזק, CDS משמש גם למטרות ספקולטיביות, ואינו נחשב בדרך כלל לחוזה ביטוח לצורך תכליות רגולאטוריות. שוק ה- CDS הוא מוצר נגזרת אשראי הנסחר באופן הרחב ביותר, ולפי הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, כמות ה- CDS הנסחרים "מעבר לדלפק" עלתה כדי 42.6$ טריליון ביוני 2007. בסוף אותה שנה הוערך שווים של כל חוזי ה- CDS ב- 45$ טריליון.

מתוך http://www.4balance.co.il

אלו הם זמנים ראויים לבחון מחדש אמונות ודעות, בכל מה שקשור לכלכלה, חברה ויצר לב האדם מנעוריו. גם קפיטליסטים מושבעים מוצאים עצמם נדרשים להשיב מה קרה, ואיך הכול קרס. יש ביניהם הקוראים לתיקון. אבל יש כאלה, כמו מאמין מושבע המסרב להסיר את תמונתו של "שמש העמים" התלויה מעל אוסף כרכי "הקפיטל", שעומדים במרים, ומפטירין כאשתקד. "מה אתם רוצים", שאל נחמיה שטרסלר בטורו בעיתון "הארץ" השבוע. את צפון קוריאה? את רוסיה הקומוניסטית?
לא, ממש לא. וזו הסחת דעת, שלא לומר דמגוגיה. הבחירה אינה בין מדבר סהרה לקוטב הצפוני. לא אלה החלופות שמתוכן עלינו לבחור שיטת ממשל וניהול כלכלי. טווח הפתרונות והגישות רחב מאד. מקפיטליזם נוסח דרום קוריאה, המנוהל כולו בחסות הממשלה, דרך הקפיטליזם המערב אירופי של צרפת וגרמניה, המקדש את זכותם של העובדים למנוחה ולמעורבות בארגון הפירמות וניהולן, ועד למדינות רוחה סקנדינביות. נכון, אין פתרון קסם שמבטיח הכול, ולכל שיטה חסרונותיה ויתרונותיה. על האזרחים להכריע מה היא שיטת הממשל הכלכלי שהם מעדיפים, מתוך הבנה של האפשרויות העומדות לרשותם, ולא מתוך הטפה קנאית לפתרון אחד ויחיד, המוצג כאילו אין בלתו.
בשנת 1776 התפרסם לראשונה ספרו של אדם סמית, פילוסוף וכלכלן סקוטי. הספר "עושר העמים", נחשב לטקסט המכונן של הכלכלה בת  ימינו. אדם סמית שניסח את עקרון "היד הנעלמה", נחשב כיום לאביה הרוחני של הכלכלה הקפיטליסטית. אסיים דיוננו הקצר, בציטוט מעורר מחשבה מתוך "עושר העמים" (עמ' 317 בתרגומם של יריב עיטם ושמשון ענבל, הוצאת מוסד ביאליק והאוניברסיטה הפתוחה) :

 "יש שיאמרו שכל המונע אנשים פרטיים מלקבל תשלום בשטרי חוב של בנקאי בכל סכום, אם גדול ואם קטן, בזמן שהם עצמם מוכנים לקבלם, פוגע פגיעה ברורה באותה חירות טבעית שתפקידו העיקרי של החוק לתמוך בה, ולא להפר אותה. מבחינות מסוימות, אפשר בוודאי לראות בתקנות אילו פגיעה בחירות הטבעית. אבל אותה חירות טבעית של כמה יחידים, שעלולה לסכן את בטחונה של החברה כולה, חוקיהן של כל הממשלות, החופשיות והעריצות שבהן, צריכים להגביל אותה, והם אכן עושים כן. החובה להקים קירות חוצצים כדי למנוע התפשטותה של דליקה פוגעת בחירות הטבעית ממש כמו תקנות הבנקאות המוצעות כאן".

מסתבר שגם אדם סמית הגדול לא חושב שחירות פירושה מתן אפשרות אינסופית לאנשים להזיק לאחרים. ואני אומר –  לא צריך להיות דווקא סוציאליסט כדי לחשוד, שבסופו של דבר העמדת כל הכלכלה על תאוות בצע של יחידים חסרי מוסר ואחריות, אינה רעיון מוצלח כל כך, בסופו של דבר.

4 Comments

  1. עומר

    מושבעים שצעקו במהלך ה-4 שנים האחרונות "המלך עירום" (כמו, למשל, פיטר שיף)? מה על כל הקפיטליסטים (וגם מספר הולך וגדל של קיינסיאנים) שטוענים שמערכת הכסף שלנו מעורערת? שטוענים (וחלקם טענו זאת כבר מ-2004, כמו למשל שיף הנ"ל) שמי שהניע את המשבר והביא ליצירת ההוריקן הזה אלו בנקי השקעות שפעלו במנדט ממשלתי ותחת מינויים והוראות ממשלתיות (וידועים בשם פאני ופרדי)?
    ומה לגבי כל מיני אינטרסנטים בעלי פרס נובל כמו שטיגליץ שמבלבלים את המוח כבר זמן רב, שתחזיותיהם הספיציפיות (בניגוד לכלליות – כל אחד יכול לטעון שמתישהו הבורסות יפלו. לא כל אחד יכול לחזות מתי ומאיזה סיבות) נכזבו והם מנסים לקדם את עמדותיהם (שהתבררו כשגויות) על גב דיסאינפורמציה?
    ואשר לדבריך על אדם סמית: מסתבר שלא מספיק לקרוא ספר, צריך גם להבין אותו. החלק שהבאת, אם זכרוני אינו מטעני (אין לי את הספר בעברית אלא את המקור האנגלי) נמצא בחלק שבו מדבר סמית על מהות הכסף. החלק אותו ציטטת הוא בדיוק החלק שמסכם את הניתוח שסמית עושה סביב כסף מודפס, כך שכל מה שהוא אומר כאן זה ששטר כסף מודפס שמשמש לאורך זמן הוא רע, ולא שכלכלה שמבוססת על תאוות בצע של יחידים היא משהו רע (אדם סמית' דווקא חושב שכלכלה שכזו היא באופן כללי עניין מועיל). אם אתה אכן מסכים עם טענתו של סמית בנוגע לכסף שבו אנו משתמשים הרי שכיוונת לדעתם של כל הקפיטליסטים מאדם סמית וכלה ביושבי מכון מיזס היום. ברכותי!

    בברכת גמר חתימה טובה (אני רץ לאכול סעודה מפסקת…)!

  2. כולם צריכים לעשות חשבון נפש, אף אחד לא פטור מזה

    הציטוט שהבאתי מטרתו לומר שאפילו אדם סמית, מודה שמתן חירות ללא שום בקרה כמוה כמניעת בניה של קירות נגד התפשטות שריפה

    גמר חתימה טובה

  3. אזרח.

    . עיוותו את תורתו של אדם סמית

    אדם סמית הטיף נגד כל מה שמוכר לנו כיום כקפיטליזם.נגד
    התאגידים,הקרטלים,המונופולים, נגד החצנת העלויות של התאגידים על הציבור, נגד ה Corporate welfare שאנו רואים היום,איך כשהתאגידים הקפיטליסטים מרוויחים ,הרווח כווולו הוא שלהם.אבל כשהם מפסידים,ההפסדים מוחצנים על הנתינים המסכנים שצריכים לבוא ולהציל את ה"כלכלה".
    ראה תגובה שכתבתי על הנושאים הנדושים והמוכרים,ועל ה Corporate welfare ,בתגובה למאמר דמגוגי של אחד הדמגוגים הקלקליים הגדולים בארץ,נחמיה שטרסלר.במאמר זה שטרסלר טוען שפרץ רוצה כלכלה מולאמת דוגמת ברה"מ והגוש הקומוניסטי,שתביא את ישראל להיות משק עני ומפגר בנוסח רומניה או אלבניה של פעם.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=642915

    יש פרץ ויש צווחה .

    מאת נחמיה שטרסלר

    תגובה 7 ,אזרח.

    אדם סמית כתב נגד אלה אשר רוממות ה"יד הנעלמה" בגרונם,וחרב תאוות הבצע בידם.נגד אלה אשר בעזרת החרב הזו הם משספים את גרונותיהם של מליונים בעולם.

    http://www.bdidut.com/trade/tnc5.htm

    הבגידה באדם סמית.

    אדם סמית' לא היה בעד תאוות בצע.

    http://deoxy.org/korten_betrayal.htm

    "Furthermore, Smith did not advocate a market system based on unrestrained GREED. He was talking about small farmers and artisans trying to get the best price for their products to provide for themselves and their families. That is SELF-INTEREST.But it is NOT GREED. GREED is a high paid corporate executive firing 10,000 employees and then rewarding himself with a multimillion dollar bonus for having saved the company so much money. Greed is what the economic system being constructed by the corporate libertarians encourages and rewards."

    אדם סמית עסק בשאלות מוסריות וחברתיות.

    http://www.adamsmith.org/smith/tms/tms-index.html

    Adam Smith

    The Theory of the Moral Sentiments, 1759

    מתוך אתר ה"עוקץ".

    http://www.haokets.org/article.asp?ArticleID=2786

    אדם סמית:

    תורת אי-ההתערבות היא אחותה של "היד הנעלמה", צירוף שטבע אדם סמית, ששמו נישא לשווא וזכרו מחולל דרך קבע, על-ידי חסידי השוק.

    כדי להבין את מקור השיבוש צריך לחזור למקורות: הפילוסוף הסקוטי בן המאה ה-18, אדם סמית, מי שנחשב לפילוסוף ולאידיאולוג החשוב והמכונן של השיטה הקפיטליסטית, כתב בספרו "על עושרן של אומות" את הדברים הבאים: "אם יינתן החופש לאנשים לשפר את חייהם, זה יהיה כאילו הכלכלה תפעל על-ידי יד נעלמה" על בסיס השורה השורה הזו של סמית ובפרט בהסתמך על צירוף המילים – "יד נעלמה" – נערמו הררי מילים בזכות השוק החופשי ואי התערבות.

    אבל סליחה, מה באמת בין המוטיב האמור לבין תפיסת השוק החופשי? הרי התנאי הראשוני, הבסיסי והבלתי נמנע להתפתחות כלכלית ע"פ אדם סמית, הוא חירותו של אדם ("אם יינתן החופש לאנשים לשפר את חייהם")

    החסידים השוטים, המשטים והמעוותים, של אדם סמית, משמיטים את הרישא ואת הסיפא, ונותרים עם הצופן הקדוש "יד נעלמה". מה בכלל בינם ובין סמית.? אדם סמית עסק בשאלות מוסריות וחברתיות, בעוד ממשיכי דרכו בעיני עצמם, מגבילים עצמם לשימוש בכלים הטכניים בלבד של הכלכלה, תוך ניתוק מוחלט וברוטאלי שלה מהתנאים וההקשרים החברתיים בהן היא פועלת.

    סמית צייר מציאות היפותטית, מדומיינת, בה בעצם הכל ניצבים על אותו קו זינוק עם אותם תנאים, כאילו שהעולם נברא עתה וכל המשתתפים בו מתחילים ממש מאותה נקודה. זה שעשוע של פילוסופים. זו לא מציאות שהיתה או שתתקיים.

    איני קפיטליסט ,ואיני מרקסיסט,אבל אני אוהב לקרוא ,בין היתר,גם את אדם סמית' וגם את מרקס .לכן מי שקורא את אדם סמית' לעומק,מבין שאתה צודק כשאתה כותב ש.." מסתבר שלא צריך להיות דווקא סוציאליסט כדי לחשוד, שבסופו של דבר העמדת כל הכלכלה על תאוות בצע של יחידים חסרי מוסר ואחריות, אינה רעיון מוצלח כל כך, בסופו של דבר."

    http://blogs.mccombs.utexas.edu/mccombs-today/2008/09/cox-creed-of-greed-not-supported-by-adam-smith/

    Cox: Creed of Greed Not Supported by Adam Smith

  4. תודה על המאמר, אשמח לקרוא עוד. מסתבר שאני יודעת לא מעט על סוציאליזם, אבל ממש לא יודעת על קפיטליזם, וזה לא מקרה. אני חושבת שקברניטי הקפיטליזם מטשטשים יותר משמאירים, זה חוק הג'ונגל.

התגובות סגורות.