בחמש קם צייד – על הספר "תעתועי האקראיות"

 

"יש דברים שאנחנו יודעים, דברים שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים ודברים שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים". (דונלנד רמספלד, לשעבר מזכיר ההגנה של ארצות הברית)

נאמר שיציעו לכם משחק, בו בכל סיבוב מוטלות שתי קוביות. עליכם לנחש מה יהיה סכום המספרים שעל פני הקוביות. באיזה מספר כדאי יהיה לכם  לבחור?
ועוד שאלה. חנה היא בת שלושים ושש, לא נשואה. יש לה משקפיים עבים, והיא נוהגת להתלבש בגוונים של אפור ולדבר בשקט. אם תדרשו לנחש את משלח ידה של חנה, מה יהיה סביר בעיניכם –  חנה היא מורה, ספרנית או שוטרת?

שאלות אלה הן שאלות בהסתברות. אפשר לפטור אותן כעיסוק של מתמטיקאים וסטטיסטיקאים, אך כאלה ודומותיהן מעסיקות אותנו יום יום. לא מדובר רק בבעיות מתמטיות, אלא בסוגית שיפוט על סמך נתונים חסרים. (התשובות, אגב, הן 7 ו"מורה". )
"תעתועי האקראיות" – ספרו של נסים ניקולאס טאלב, מספר לנו שרוב האנשים יטעו בתשובותיהם לשאלות כאלה,  ומדבר על סבירות, הסתברות וחשיבה אנושית. טאלב, מתמטיקאי העוסק בין השאר בסחר במניות, מתאר בלשון ציורית וקולחת את הדרכים הרבות בהן בוחרים אנשים להפסיד את כספם בשוק ההון, משום שאינם מבינים את הדרך בה הוא פועל. הוא מוסיף וטוען, כי מרבית המומחים בתחום, אין להם מושג מה יקרה בעוד שנה, חודש או עשר דקות, וכל מה שיש להם הוא אוסף של ניחושים, שגויים בדרך כלל.

הרעיון המרכזי שזור לאורך הספר הוא שאנשים רבים מתקשים להבין הסתברות, מניחים שיש סיבתיות במקום שאינה  ולפיכך מכלכלים מעשיהם בחוסר תבונה.  "הברבור השחור" הוא אחד הדוגמאות לקושי שבהשערות לגבי העתיד. אם כל הברבורים שראיתם בימי חייכם, היו לבנים, תניחו בוודאות שכל הברבורים לבנים. (זאת בהנחה שראיתם הרבה ברבורים, אני לצערי לא זכיתי לכך). מסתבר שלא צדקתם, ויש גם ברבורים שחורים פה ושם, נדירים, אבל ישנם. אם העניין שלכם בברבורים מרחיק מעבר לשלו ולדגים שבזמירות השבת, והשקעתם את כספכם בקרן המהמרת על כך שאין ברבורים שחורים בעולם, על סמך ניסיונה הממושך בגידול ברבורים לבנים, הרי שאתם בצרה צרורה.
הברבורים הם משל כמובן, למידת הביטחון המופרזת שאנשים נוטים לייחס לידיעותיהם ולניסיונם. טאלב מספר על סוכני השקעות ויועצים כלכליים, ועל הרפתקנות פיננסית חסרת אחריות. טאלב ממליץ להימנע מנטילת סיכונים שאינך יכול לעמוד בהם. לדבריו דפוס ההצלחה המקובל אצל סוכני בורסה הוא נטילת סיכונים עצומים (בכסף של אחרים). ככל שתצליח יותר, ירבו הפונים אליך. עד לנפילה, כמובן. אך לבית ההשקעות שלך, אם יצליח לשרוד, יהיו כוכבים אחרים במקומך. הוא מרחיב על הנטייה האנושית להעריך לא נכון סיכונים, ומזכיר לנו שגם אירועים בעלי הסתברויות נמוכות עלולים לקרות מתי שהוא, לפעמים בדיוק במשמרת שלך.

טאלב מרחיב על הכשל הלוגי העומד מאחורי הטיעון "אם כולם אומרים כנראה שזה נכון", ומסביר מדוע הסתמכות על סיפורי הצלחה אינה מועילה כפי שנוטים לחשוב. הסיבה לכך פשוטה, הסיפור כולל רק את המעטים שהימרו והצליחו, ולא את הרבים כל כך שעשו בדיוק אותו דבר, והפסידו את כל הונם. טאלב עצמו מוצא את פרנסתו מהימור על מקרים נדירים בהם יש לו סיכוי להרוויח הרבה, עובד מעט ובשאר הזמן לומד ומלמד.
דבריו של טאלב, עשויים להיחשב מטרידים ולא נעימים. בתרבות בה אנו חיים מושכל יסוד הוא ש"לכל דבר יש סיבה", ו"דברים אינם קורים סתם כך". "מבחן התוצאה" הוא כינוי לכלי נפוץ להערכה בדיעבד. הערכה המתעלמת מהדרך בה שהתוצאה שהושגה עלולה להיות אשליה מזיקה.  לא מעט פעמים לא היו כאן לא חוכמה ולא תושיה, במקרה, ההימור הצליח. במצב אחר, אותן הכנות היו מביאות קטסטרופה. הערכות הסתברותיות אינן סוג של פאטאליזם, הכל עלול לקרות ולפיכך אין מה לעשות. ההפך הוא הנכון, הערכות כאלה יכולות לתת לנו אפשרות להיערך לסיכונים צפויים ולפעול למזער את הנזק.
תפיסת עולם כזו, אם ניחנת ביסודות האישיותיים המתאימים, מספר לנו טאלב, עשויה לסייע לך לעמוד בתלאות החיים ואכזבותיהם.

ספרו של טאלב מרתק ומעניין, הוא רצוף סיפורים ואנקדוטות, כמו גם לא מעט שבחים עצמיים למחבר ולתבונתו. הספר זכה להצלחה רבתי, אם להאמין לדברי ההוצאה לאור. הצלחה או לא, נראה כי השבחים על גב הספר מופרזים ומופרכים. "אחד הספרים המשפיעים ביותר בחמישים השנה האחרונות", שלא לדבר על "אחד הספרים החכמים של כל הזמנים". למרות יחסי הציבור המרשימים, אין בו הרבה חידושים מתודולוגיים ותפיסות מרחיקות לכת. על הקושי בתפיסה אינטואיטיבית של הסתברות יעיד כל סטודנט הנדרש לפתור בעיות בנוסח "פרופסור יעקובי המפוזר, נוטל בחושך שתי גרביים בודדות ממגירת הגרביים שלו, מה הסיכוי שיצליח להוציא בנטילה אחת את גרבי דונאלד דאק החביבות עליו", או שאלות מטרידות על כדורים לבנים ואדומים בכדים בעלי גודל אינסופי. (ואלו השאלות הפשוטות, של השבוע הראשון בחוג.)
בסוגית התפיסה האנושית של אירועים הסתברותיים עסקו בהרחבה עמוס טברסקי המנוח, ועמיתו דניאל כהנמן יבדל"א שאף זכה בפרס נובל לכלכלה על מחקרים אלה. טאלב, שרואה את עצמו כתלמידם, נוטל הרבה משלהם, יחד עם יסודות פילוסופיים מבית מדרשם של דייוויד יוּם (1711 – 1776) קרל פופר ואחרים. אפילו הדוגמה של הברבור השחור אינה מקורית. גם את הטענה שמנהלי ההשקעות אינם מצליחים להרוויח בדרך כלל יותר מממוצע השוק, אפשר למצוא אפילו בדה-מארקר, המתפרנס היטב מאותם יועצי השקעות.
לא במקרה, הקטעים הפחות משכנעים בספר הם אלה משלו, בו הוא מספר על חייו ומשפחתו, מנסה (בחוסר הצלחה בולט)  לשער השערות פסיאודו אבולוציוניות על הצורך בהסתברויות, ומחלק ציונים לחבריו סוחרי המניות.
טאלב לא מחדש הרבה ולטעמי כדאי ללכת אל המקור ולקרוא שם. הספר "חשיבה ביקורתית – שיקולים סטטיסטיים ושיפוט אינטואיטיבי" שכתבו ורדה ליברמן ועמוס טברסקי (הוצאת האוניברסיטה הפתוחה), הוא ספר רהוט וברור, המלווה את הטיעונים בנימוקים מסודרים ובדוגמאות.  מי שיחפוץ להעמיק עוד, כדאי לו ליטול לידיו את הספר "רציונליות הוגנות ואושר" שערכה
מיה בר הלל וכולל מאמרים שכתבו דניאל כהנמן ועמיתים. וכמובן את ספרו של הפילוסוף דיויד יום "מסכת טבע האדם", שנכתב לפני שנים הרבה ועדיין יכול ללמדנו דבר או שניים.

כך או כך, טאלב הוא כותב מוכשר, ומספר משעשע. סגנונו הבוטה והעוקצני ימשוך קוראים הרבה יותר מספר לימוד של אוניברסיטה, או מאמר מדעי. הוא פופוליזאטור מוצלח, ובדרך כלל עולה בידו להציג בצורה פשוטה נושאים מורכבים. נוסיף לכך כי "תעתועי האקראיות" זכה ליחסי ציבור טובים, מאחר שיש בו דוגמאות מהעולם הפיננסי, שטלטלותיו זכו לחשיפה גבוהה, וכשלונותיהם של המומחים גרמו להשפעה לא מועטה על כיסיהם של רבים. טאלב, שהצליח כביכול  לצפות את המשבר הפיננסי, ואפילו לשלשל לכיסו פרוטה או שתיים באותה הזדמנות, נחשב לבר סמכא. יש להניח שטאלב והברבורים השחורים שלו יזכו להרבה ציטוטים והתייחסויות פופולאריות, לפחות עד שיופיע ברבור אדום.

תעתועי האקראיות הופעתו של הברבור השחור בשוקי ההון (ובחיים) , נסים ניקולאס טאלב, מאנגלית: מיכל אילן, ידיעות ספרים ספרי עלית הגג ספרי חמד, 2008, תשס"ח, 407 עמ', 98 ש"ח

הטור התפרסם במוסף "שבת" של העתון "מקור ראשון"

4 Comments

  1. היטב, ומתוקפות במגוון רחב של מחקרים. הרשה לי לשער שמעולם לא קראת אותם. לא ברור על סמך מה אתה קובע בדיוק שהן פסבדו מדע. אולי בגלל שלא נוח לך עם ההסברים הללו מסיבות שלא קשורות למדע?

  2. "אך לבית ההשקעות שלך, אם יצליח לשרוד, יהיו כוכבים אחרים במקומך" – ההסתברות שיהיו לו כוכבים חדשים דומה להסתברות שלא תהיה כלל נפילה שהרי הטענה היא אקראיות (ואי תלות). טוב, זו סתם קטנוניות.

    גיל – אני לא קראתי את הספר ולא ממש מכיר את התאוריות האבולוציוניות לעומק אבל אני חושב שיש מין טרנד כלכלי-סטטיסטי-פופולרי לבחון דברים בפריזמה האבולוציונית שהיא ודאי אסתטית, בין אם היא נכונה/מדוייקת ובין אם לא. ראיתי דבר דומה אצל בורק והשמפנזים שחושבים על פרישה שלו ושם הטיעונים האבולוציוניים מבולבלים עד למאוד וניכר שהוא קרא כמה מאמרים אבל לא ממש התעמק בתחום. בכלל נראה שאנשים צריכים להיות מעט פחות פסקניים כשהם משתמשים בטיעונים האבולוציוניים הרי סבירות היא לב ליבו של הטיעון 🙂

  3. ובוודאי שיש הרבה אנשים שכותבים על אבולוציה מטעמים פופוליסטיים. אבל בספר הספציפי הזה זה לא כך. הטיעונים האבולוציוניים שהוא מזכיר הם מיינסטרים אבולוציוני ומגובים היטב במחקרים. אנשים גם לא מבדילים לפעמים בין השערות אבולוציוניות שבאמת קל להביא לבין תמיכה אמפירית שלהן.

התגובות סגורות.