גופמן, הופמן, לנון ומרק צוקרברג

קריאה למשוררות הרדיקליות

http://www.youtube.com/p/1192CF9966D1E004&hl=en_US&fs=1

לכל אחד יש את הביטלס שלו. אני נולדתי בשנות הששים, אך עד שעמדתי על דעתי הביטלס התפרקו ללא תמורה. בקושי הספקתי לשמוע עליהם, ולנון נרצח.  שנים ארוכות, לנון והביטלס היו בשבילי ישויות מדומינות. היה זה לפני עידן האינטרנט, ולא ידעתי לקרוא היטב באנגלית. התוודעתי ליצירתם שלבים שלבים, לאו דווקא לפי סדר לוגי או כרונולוגי של יצירה. אבל כל שיר מזכיר פינה, עצב מתוק או שמחה גדולה.

על מה אתה חושב?

05.02 הבקר יבוא, אנחנו לא נישן את כל הלילה לפניו. ואז נלך לישון עד הצהריים כמו כלום.

27.01 איש לא יודע כמה היא סובלת, בין ארבע לשש בעיקר. את גברת לוין המקורית כבר אף אחד לא מכיר, אבל בכל דור ודור קמות לנו גברות לוין חדשות

23.01 כל האנשים הבודדים, לאן הם שייכים. וכמה עצוב הוא סופה של אלינור ריגבי

22.01 כמה יפה הוא הוא עץ הדבדבן הפורח למרגלות הפוג'י סאן

20.01 חוזר וקורא את גופמן. על כוחה העצום של העמדת הפנים החברתית. גופמן הסיק מזה שאין אותנטיות ואין כנות, והכל משחק. אני עדיין מתלבט

18.01 רעמים וברקים בליל חורף קר. ולפעמים הוא קר במיוחד

והיום, על מה תחשוב היום?

באנגלית אומרים And I Love Her ובעברית במלה אחת – אהבתיה