עתון הארץ מספר כי "בגלל חוק מנדטורי: רוכבי אופניים נקנסים ביותר מ-600 שקל על רכיבה בשמורות טבע"
מסתבר שעל פי אותו חוק, שעדיין בתוקף, אופניים הם כלי רכב. מילא, לרוכב אופני כביש כמוני זה לא נשמע מפתיע. גם לא לפועלים מהגרי העבודה שרוכבים עליהם בכביש החוף בדרכם למחסן בו הם מתגוררים. אבל מה, יש כאלה שזה מפריע להם, ובדרך לשם לא אכפת להם לרמוס פרחים, ולדרוך על צבים בניגוד לחוק.
רוכבי אופניים מוחים על הפגיעה של רשות שמורות הטבע והגנים בהם. הרוכבים מתכננים רכיבת מחאה ביום שישי הקרוב במסלול "גמל אדום" המחבר בין ערד למצדה ועובר בשמורת הטבע מדבר יהודה, במחאה על כך שעל פי החוק הרכיבה בשבילים המיועדים להולכי רגל בשמורות הטבע אסורה. לטענת הרוכבים, רשות שמורות הטבע והגנים נוקטת אכיפה מוגברת בנושא בתקופה האחרונה
זכותם לחשוב אחרת. למעשה, רצוי שאנשים יחשבו ויגבשו דעה על חוקי המדינה. יהיו אזרחים מעורבים ויפעלו לתיקון עוולות לפי מצפונם. אבל כאן מדובר בעבריינות. ולא סתם, עבריינות שיטתית. כפי שהם מספרים בגאווה לכתב
לפני כחודש יצאו כ-11 רוכבים לרכיבה במקטע בו הם מתכננים את רכיבת המחאה. הרכיבה הסתיימה בעיכובם ע"י פקח של רשות הטבע והגנים. כעת, מספרים הרוכבים, הם עדיין לא יודעים אם יזומנו למשפט או שהתקרית תסתכם בקנס בסך 660 שקלים. "היה קיים סטטוס קוו שלא קונסים רוכבי אופניים במדבר יהודה", מספר אחד הרוכבים, שהשתתף באותה רכיבה. "רכבנו על המסלול, כל הזמן על שביל הולכי הרגל. בקצה המסלול חיכו לנו שני פקחים במארב מתוכנן". רוכב אחר ציין כי הרכיבה הייתה על שבילי הולכי רגל, בין אם בשבילים מסומנים ובין אם בדרכי מדבר שיצרו בדווים המתגוררים במקום, ביום שבו לא היו הולכי רגל עקב מזג האוויר הגשום. ריבלין ציין כי הוא עצמו קיבל קנס לפני שנה בעת שרכב עם קבוצה על שביל ג'יפים לא מסומן במכתש רמון. "למעשה, עפ"י המצב החוקי, כניסתנו נאסרת לכל שטח בשמורות הטבע, פרט לשבילים מסומנים לג'יפים ורכבי שטח", הוא אומר.
אלא מה, הרכיבה הזו היא עבריינות. ולא סתם עבריינות לתיאבון, אלא עבריינות אידיאולוגית. נכון, לפעמים יש נטיה להתחשב במניעים אידיאולוגיים כאשר באים לגזור את דינו של העבריין המורשע. כאילו אידיאולוגיה היא הצדקה. מעניין שעיתון "הארץ" לוקה לעתים בעיוורון סלקטיבי כשהוא מדבר על אכיפת החוק, ומבחין בין סוגים של עבריינים, ומעודד פרקטיקה של הפרת חוק שיטתית במטרה להפוך אותו ל"אות מתה". אחר כך יוכיחו שאי אפשר לאכוף את החוק, כי בעידן הטכנולוגי של היום זה בלתי אפשרי, ובכלל מדובר בחוק לא רלבנטי שאינו מתאים לימינו, ורצוי שיהיה שיקול דעת באכיפה, ועוד טיעונים כאלה. גם הכינוי "חוק מנדטורי" בא לשלול את הלגיטימציה של החוק הזה.
דינם של רוכבי אופניים בשמורות טבע צריך להיות דינם כמו של כל עבריין המפר את חוקי המדינה מתוך מטרה להתריס נגדה.חוק הוא חוק. ואם לא מכבדים את שלטון החוק, תשתית חיינו בארץ הזו תקרוס.
גלעד, אתה בהחלט צודק, חוק הוא חוק וצריך לכבד את החוק. אלא שהחוק בעניין רכיבת אופניים בשמורות הטבע הוא בלתי מתחשב בעליל, זאת מכיוון שאופניים אינם כלי רכב ככל רכב אחר ועל כן אין שום פסול ברכיבה על שביל שנועד להולכי רגל. הרשות נוהגת באופן גס ובלתי מתחשב. זה גם מאד תלוי ברוחו של הפקח בו נתקלת. אני יכול להעיד שיש בינהם כאלה שחלמו בילדותם להיות השריף של העיירה וכך הם נוהגים בעבודתם, בעוד שאחרים נוהגים בשום שכל והגיון
…
כך או כך מחובתם של הרוכבים לשמור על הטבע, כמו למשל לא לרדת מהשבילים, לא לרכב בשעת ליילה ועוד
"תקנה מנדטורית" או סכנת נפשות?
בנוסף, הכתבה מנוסחת כאילו מדובר בתקנה מאובנת שכל מטרתה לסחוט קנסות מהרוכבים התמימים – המציאות כרגיל מורכבת יותר. אני מנחשת שאתה לא נוהג להסתובב בשבילים בשבתות אבל כמי שזו פעילות השבת החביבה עליה – המצב כרגע מאד נפיץ. רוכבי סינגלים נועזים וממוגנים יורדים בדהרות פראיות בשבילים בהם הולכות משפחות עם ילדים רכים. תאונה קטלנית היא רק עניין של זמן, מבחינה זו מפעילים הפקחים תקנה ישנה כדי לשמור על חיי אדם, לא רק על ערכי טבע.