סקוט, טרוצקי ופלינדרום

כמה הערות על המצב, יום ששי

קפטן סקוט

גיל סקוט הרון  היה אמור להופיע בבארבי ב 25.05 .  למרבה הצער, ככל הנראה הוא לא יגיע לישראל, מטעמים פוליטיים. סקוט הרון הנ"ל הוא מאבות ההיפ הופ, ונחשב מאד בתחומו.  מאחר שהז'אנר הזה (סליחה לירון) אינו בדיוק כוס התה שלי, אני עצמי לא שמעתי את שמעו, ולא תכננתי להגיע להופעה שבוטלה. ולא, לא אעסוק בשאלה האם מוצדק לבטל, או לא מוצדק, האם צריך להבחין בין ישראלים שמותר להחרים וכאלה שלא כדאי. יהיה מי שיעשה את זה בלעדי. רציתי לדבר על משהו אחר –

כל העניין נודע לי מהודעת פייסבוק שראיתי איכשהו.

למרבה הצער, גורמים אלה ואחרים מנסים להניא את גיל סקוט הרון מלהופיע בישראל.
מלנקקת אתכם לאתר שלו שגם שם יש חגיגות – גללו לקומנטס ותבינו.
אני אשכרה *מבקשת* מכם לכתוב שם כדי שנקודת המבט שלנו – המיוזיק לאברס תהיה ברורה.
בלי להכנס לפוליטיקה, שנאה והצהרות גזעניות. פשוט תבהירו שמה שחשוב כאן זו המוזיקה. שאנחנו אוהבי המוזיקה לא מתיימרים לייצג את ה"מדינה", אלא מאמינים בכח של המוזיקה, ושלו בפרט, לחבר אנשים במקום הכי טהור שיש.
עובדת על קומנט בעצמי

טקסט מופלא מבחינה סגנונית. השילוב בין אנגלית לעברית, השיח הפסיכולוגיסטי המוטמע בתוכו. הטקסט הזה רחוק כל כך ממני, שהייתי צריך לקוראו שוב ושוב כדי לפענח. ואולי כמה קודים נסתרו מעיני. מרתק, הלא כן?

אפרופו פייסבוק

אצלי זה אחרת. הפייסבוק מכור אלי. שולח לי סמסים "ער?"

כדאי לקרוא

היא נולדה ביום ההולדת שלי (לפי התאריך העברי) – מה שמשך את תשומת לבי –

אני נורית פלג וולברג, בחורה בת 32 בוגרת תואר שני במידענות ותעודה בעיתונאות. אני נולדתי עם מחלה גנטית בשם דיסאוטונומיה משפחתית, שמשפיעה על כל מיני מערכות בגוף, אך אני לא נותנת למחלה להכתיב לי את החיים (נו, אולי קצת) וסך הכל, יש לי חיים מאוד טובים, כשפה ושם אני עוד מחפשת את עצמי. אך מי לא….?

מתוך – המגירה של נורית

סנוב האופניים – כותב (באנגלית) על אופניים ועל הסנובים שרוכבים עליהם.

האייל הקורא נסגר -  חבל על דאבדין

למה חבורת שמאלנים קוראת לעצמה "ארץ האמורי". שנשמע כמו שאיפות טריטוריאליות בכיוון הגדה המזרחית, אני לא מבין. אבל כל עוד הם לא קוראים לעצמם "דרכי האמורי" זה בסדר מבחינתי. כך או כך – הם יודעים לכתוב. והיום – פוסט חגיגי, מלא שמחת חיים, תחת הכותרת האופטימית – מה יהיה

לא הבנתי כלום, אבל זה בכל זאת מרשים מאד – השיר הפלינדרומי הארוך ביותר בעברית (111 מילים, 393 אותיות) 

קיבלתי לסקירה ספר שכולל כמעט את כל התוכן שלו כבר בכותרת- "טרוצקי- נפילתו, גלותו וחיסולו של מהפכן." ביוגרפיה שכתב ברטרנד פטנוד   במלאת 70 שנה למותו (של טרוצקי, אני מניח), וראתה עתה אור בשיתוף שתי הוצאות: "עברית" ו"כתר".
הביוגרפיה, כך סיפרו לי, מתרכזת בשנים האחרונות של חייו, שהיו מעניינות וסוערות בדרכן (לרבות הרומן עם פרידה קאלו). אני אקרא אותה בשבת, האחד במאי.

כיתה אמונית

גיליון "נקודה"  האחרון מציין שלושים. ההלוויה נערכה בחוג המשפחה. כתבתי שם פעם קצת. אפילו כמעט היה לי טור שם. מגע הזהב של בן צבי היכה שנית. והגיליון האחרון הוא הגיליון האחרון.

שיר לשבת

שבת שלום