על ספרו של אגור שיף – "בחול", הוצאת עם-עובד, 2010
על הכריכה הכתומה איור מעט לא ברור. בתחילה חשבתי שזהו עיטור בנוסח בני המאיה. רק לאחר קריאתו ראיתי שיש שם דמות אשה, ומכונית מסחרית, אולי פולקסוואגן של פעם. הספר נפתח בצורה משונה מעט. המספר, מדבר אל מישהו, נעלם:
הנה סוף-סוף אנחנו נפגשים. אבל תראה אותנו, כמה עלובה היא הפגישה הזאת. אני שוכב בחול ואתה רוכן מעלי, מסתיר ממני את שמי הלילה המוארים, מקרב את אוזנך לפי ולא שומע כלום. אפילו לא לחישה.
אין לי מושג כמה דקות אנחנו תקועים כאן במצב המגוחך הזה, אבל נדמה לי שבקרוב מאד כבר ניאלץ להיפרד. בעצם, אני די בטוח בכך.
.jpg)
1973 . בקיץ שלפני המלחמה ההיא ששיבשה את הכל.יום ראשון. א' בתמוז, 1 ביולי, שבע ורבע בבקר. הטלפון אומר "מצאו עוד אחת". רפ"ק רם דינור, חוקר מוערך נקרא לסייע בחקירת רציחתה של טליה, נערה שגופתה החנוקה נמצאה מוטלת בחולות קיסריה. רפ"ק רם דינור הוא איש משפחה, נשוי באושר, כך לפחות הוא סבור,למילכי. בת הקיבוץ, מלח הארץ. רם דינור הוא גלגולו של הילד הפליט רומק. שאביו נטש אותו בילדותו, ואמו הפקידה אותו בימי המלחמה הגדולה אצל משפחת וישיניאבסקי. זוג פולנים שהסכים להסתיר אותו ולנהוג בו כאילו היה בנם. פגישה ראשונה בביתה של הנרצחת, מלמדת אותו שהדברים אינם פשוטים. מתי הם היו? רם דינור הולך וצולל לתוך עולמה של הנרצחת, כשהוא יוצא למסע חיפוש משל עצמו, המשתלב במסע חיפוש עצמי.
יסודו של הסיפור נשען על המעשה ברחל הלר, חשוד לא מתאים, רוצח שהואשם על לא עוול בכפו ובזה שאולי לא נתפס עד היום הזה. אם אינכם זוכרים, קראו בויקפידיה ולאחר קריאת הספר תוכלו לראות כיצד חומרי הגלם השתלבו בסיפור ונרקמו אל תוכו. שיף גם משלב בספר קטעי כרוניקה מאותם ימים.
"בחול" של אגור שיף הוא סיפור בלשי, רם דינור הוא הגיבור המיוסר, שאת תפקיד העבר האפל ממלאים הזכרונות, ויש גופה, ויש מסתורין. "בחול" הוא ספר המבקש להיות "יותר מסתם בלש". השתכנעתי בכך לקראת סוף הספר, כאשר הגילוי הבסיסי ביותר בספר בלשי – מי היה הרוצח, מגיע לאשורו, והעלילה נמשכת, להשלים עוד אמירות ורעיונות שפותחו בספר. ואכן יש בו "יותר", יחסים מורכבים בין אבא לבן -אנשים שקמו מעפר, ביוגרפיות מפותלות, נוראות של מי שהיה "שם" וניסה לאסוף את עצמו ולהתחיל מחדש, להקים מחדש את מה שהיה פה. היחסים המורכבים עם אשתו – אהבה מושלמת המתקשה להתמודד עם הסדקים והצללים. הדמות אליה פונה המספר, טיבה הולך ומתחוור ככל שמתקדמת העלילה. כל אלה נותנים עומק לספר. האם שיף, בנסיונו לשחזר את אוירת הימים שלפני המלחמה, משתתף במסע הנוסטלגי של הימים ההם, שהיו טובים מאלה. או אולי לספר לנו שחשבנו שהם טובים מאלה? לא ברור.
מצד שני, כספר בלשי, "בחול" לא מצליח להמריא. יש הרבה גופות, וחשודים אפשריים, ושוטרים בעיתיים, אך הוא לא מצליח לשכנע בסבירות העלילה, והפתרון שהוא מציג לתעלומת הרצח לא זורם היטב מתוך העלילה.
קישורים