תַּרְבּוּת אֲגֻדָּה

יש לי עוד בלוג. קוראים לו  תַּרְבּוּת אֲגֻדָּה והוא מלווה אותי במהלך לימודי תרבות בתכנית האוניברסיטה העברית. שם הבלוג, לאלה מכם שנולדו לא מזמן, או שלא היו פה בזמן האחרון – נלקח מהתרגום שהופיע על חלצתו של Boy George סולן להקת Culture Club בשיר Do You Realy Want To Hurt Me הבלוג מתאר מסע אינטלקטואלי אל ארצם של הביקורתיים. מאמרים, סקירות ספרים ומחשבות, מעשיות, והגיגים. הבלוג יותר אקדמי וכולל קצת פחות הסברים למי שסבור שבודריאר היא הדרך הצרפתית לומר בורדייה, ולא קרא עדיין את כל כתבי יעקב דרעי.

אז הנה – פוסט הכרות משם. ולקוראות ולקוראים ינעם.

חופשת סמסטר עכשיו. כלומר הזמן שבו אמורים לכתוב עבודות ודוחים את זה לרגע האחרון. (כן נ' אני מתכוון אליך). יש לי  שתיים, האחת על גבריות והשנייה על פטישיזם. אני יודע שיש קשר בין הדברים אולי מתי שהוא אכתוב על זה יצירה אפית מונומנטאלית. (אפרופו יצירות והפוסט הקודם וספר שכתבתי עליו  הבן שלי אריאל  אמר לי שיש לא מעט עבודות דוקטורט שהוא קורא והדבר היחיד שאפשר לומר בזכותן  הוא שהן בדיוק מה שכתוב על כריכתן – חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" ). ואני, כדרכי, קורא ספרים. למה לקרוא ספרים שלמים בשביל עבודות של עשרה עמודים, תשאלו. ובכן – זו שאלה יפה. בינתיים אספר לכם מה הם.

הראשון הוא ספרו של ד"ר אושי קראוס "בודריאר וסימולקרת הכסף – על כסף, שוקי הון ומשברים פיננסיים". לא כולם אוהבים ספרים שהשם שלהם הוא חצי מהמבוא, ואני לא מת על בודריאר, אבל בכל זאת נתתי לו שאנסה. הספר הוא בהוצאת רסלינג, אלא מי. באתר של רסלינג כתוב כך:

ז'אן בודריאר הוא אחד התיאורטיקנים הפוסט-סטרוקטורליסטים הבולטים במאה ה-20. בעטו התזזיתי והאסוציאטיבי הוא מציג תיאור יוצא דופן של החברה שבה אנו חיים. זהו תיאור מהפנט, מרתק וקודר של עולם התקשורת, הכלכלה הגלובלית, הדמוקרטיה והתרבות המערבית. בודריאר מתאר מהלך של סמיולוגיזציה זוחלת של התרבות המערבית, מהלך ששיאו בשלב השלישי במודל סדר הסימולקרה. זהו שלב שבו הממשי נעלם, "המציאות נעלמת", ונוצר המצב ההיפר-ריאלי: מצב פטישיסטי בלי התחלה, בלי מטרה וכיוון, בלי יכולת התרה. בשלב ההיפר-ריאלי המדינה מוחלפת בסימולקרה של המדינה, האמת נעלמת לטובת סימולקרת האמת, החושניות והמיניות נעלמות גם הן – כל זאת לטובת מערכת קוד הממשמעת את המציאות.

נשמע קצת מפחיד. אבל זהו שלא. אושי קראוס מצליח לעשות את מה שאיש לא עשה לפניו – לכתוב ספר שיותר פשוט להבין אותו מאשר את מה שכתוב על הכריכה שלו מאחור. החלק הראשון של הספר מוקדש להסבר הגותו של בודריאר, ומיועד גם לאנשים רגילים ולא רק לרסלינגאים מיטיבי לכת. הוא גם מסביר על ההיסטוריה של הכסף ותפיסתו. טענתו המרכזית של אושי קראוס היא שהכסף, כמנגנון משווה (ומרקס אומר פטישיסטי) הגיע אל המקום בו המסמן איבד את מסומנו כמעט, ויצר את המשבר הכלכלי, בו קריסות פיננסיות של מוסדות שסחרו בדברים שאיש אינו מבין, הפילו כלכלה ריאלית. סקירה נרחבת עוד תגיע, ובהזדמנות זו אמליץ לכם לקרוא את סדרת הטורים של אושי קראוס ב YNET . ואם יורשה לי – את התיאוריה שלי מדוע קרה המשבר הכלכלי הגדול.

הספר השני יצא בהוצאת פרדס. פרדס היא הוצאה קטנה, אקדמית, שלא זוכה ליחסי ציבור כפי שהיה מגיע לה. אפילו אני שמתעניין בתחום לא שמעתי על צאתו לאור של הספר החשוב הזה לפני שנה ויותר. "גברויות" שכתב/ה רייווין קונל עוסק בהבניית זהות גברית.  ענין חשוב שיש לענות בו. בארץ, משום מה לימודי מגדר נתפסים,גם בעיני האוהדים וגם המבקרים כ"משהו של פמיניסטיות". אבל גם גבריות היא מגדר. השני, או הראשון,תלוי איך סופרים. לספר מצורפת פתיחה מצוינת שכתב דני קפלן, חוקר גבריות ישראלי. אולי אתם זוכרים, פעם התחלתי לכתוב תיזה על הבנית גבריות, והנושא מעניין אותי מאז ומתמיד. אולי אחזור לזה פעם. בינתיים אני קורא את הספר המרתק הזה. הספקתי לקרוא את הפרק המספר על "מדע הגבריות" ואת הקשר שבין הגוף למגדר. למדתי גם שהמחבר/ת הוא טראנסג'נדרית ונודע בעבר כרוברט וויליאם קונל.

אני לא יודע מה זה אומר בהקשר של הספר. סקירה נרחבת תבוא בעתיד.