פרשת השבוע נקראת בסבב מתחדש כל שבת. אותו טקסט, עם אותן מנגינות. ובכל שבת אנחנו מוצאים בהם טעם מוכר ישן וטוב, ולפעמים גם חדש. רבים נדרשים לדרוש, או שדורשים זאת מקהל השומעים. ומה לעשות – לא כולם חכמים ולא כולם נבונים ולא כולם יודעים את התורה, אבל זה לא מפריע להם לספר ביציאת מצרים ולהטריח את הקהל, או סתם לגלות פנים בתורה שלא כהלכה.
אחד מדרשני פרשת השבוע הוא ד"ר אבי נוב והוא מנסה מדי פרשה לתלות את רעיונותיו על צדקת הקפיטליזם הניאו ליברלי בחכמת הפרשה. זכותו, כאמור, אבל לפעמים הוא מעוות עלינו את הכתובים כדי להצדיק את משנתו.
וכך הוא אומר
פרשת השבוע "תרומה" פותחת בציווי: "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" (שמות כה, ב). משה נצטווה לקחת תרומה מבני ישראל לצורך בניית המשכן, ובני ישראל תרמו מטוב ליבם ללא צורך בכפייה. ניתן להסיק שגם בתחומים אחרים, ובפרט בתחום הרווחה, אין צורך לכפות מסים על אנשים, שכן הם יתרמו מטוב ליבם.
ומשם הוא ממשיך וטוען
ההנחה הבסיסית במקרא היא שאנשים יתרמו מטוב ליבם למטרות חשובות. לפיכך, לא היה צורך בכפיית האנשים לשלם על הוצאות בניית המשכן. באותה מידה, המקרא אינו כופה אנשים לתת צדקה לעניים. הם יתרמו לעניים מטוב ליבם.
ד"ר נוב ממליץ לנו לפיכך שהממשלה תסמוך על טוב לבם של האזרחים, בודאי בכל מה שקשור לסוגיות של רווחה.
נכון, אני מתנגד לרעיון הפרטת הרווחה מטעמים רבים. אבל במקרה הזה, הרצון לתמוך ברעיון הקפיטליסטי נשען על טיעונים כל כך קלושים, המנסים להתהדר באדרת תורנית-מקראית כביכול. כי מה לעשות שזה פשוט לא נכון? המקרא עצמו, בלי להיכנס לדיון ארוך ומעמיק בסוגית ה"צדקה" מחייב גבית מסים מכל יבול חקלאי. נכון, לחלק מהמסים הללו קוראים לזה "תרומה", לאחרים "מעשר" ויש גם מצוות לקט, שכחה ופאה – בכולן מדובר בחובה לכל דבר וענין. הטיעונים המעניינים שהוא מביא מ"הלויתן" של הובס לא ישכנעו אפילו את יונה, והפרשנות המקורית לפסוק "יצר לב האדם רע מנעוריו" היא קביים רטוריים שלא מצליחים לשאת את הטיעון שאינו נכון, כפשוטו.
ד"ר אבי נוב, כפי שהוא מעיד על עצמו הוא
עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי ומנהל את אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים, כולל מאמרים וחדשות מיסוי.
"תכנוני מס" הוא יופומיזם להתחמקות מתשלום מס בכל תעלול המוכר לך, על גבול החוק תוך הסתכנות בקנסות פה ושם. כך למשל, מדווח היום הדה מארקר – חברת ההפלגות קרניבל שבשליטת משפחת אריסון משלמת מס של 1.1% בלבד, ומוסיף כי
מדובר במקרה קיצוני, אך בהחלט לא חריג. מבין 500 החברות הנסחרות במדד 500 S&P הכולל את החברות הגדולות בארה"ב, 115 חברות שילמו שיעור מס הנמוך מ-20% בחמש השנים האחרונות, לפי ניתוח נתונים שביצעה חברת המחקר קפיטל IQ עבור "ניו יורק טיימס".
מדובר בשיעור הכולל הן את המסים הפדרליים, והן את המסים המדינתיים והעירוניים, ובכל זאת, הוא נמוך בהרבה משיעור מס החברות הפדרלי – 35%. שלוש מבין חברות אלה שילמו שיעור מס כולל של פחות מ-10%: בואינג שילמה שיעור מס כולל של 4.5%, סאותווסט שילמה 6.3%, יאהו 7%, ופרודנשל 7.6%.
כן, אני יודע שאד-הומינום הוא לא טענה ראויה בויכוח. לא משנה מה עשה האיש וממה הוא מוצא את פרנסתו כדי לבחון את הטיעונים שלו. אבל יש פה קו רעיוני שממשיך את עצמו. כל תירוץ נפתל הוא טוב בשביל להתחמק ממסים, מסתבר.
גלעד, אני לא חושבת שחרגת וטענת אד הומינום, בסך הכל הצבעת על הקשר בין טענתו לבין עיסוקו ובכך הראית שכנראה קיים אינטרס כלשהו, כלומר יש סיבה למסיבה
האמת שאני לא מצליחה לבין איך עדיין – בעולם כפי שהוא נראה היום שבו מתים המוני אנשים מרעב, באפריקה המוני אדם חולים וחיים במצב נורא, בארוצת הברית עצמה המוני אנשים עניים בלי פרנסה ובלי דיור סביר, ובארץ יותר משליש חיים בעוני – איך יש עדיין אנשים שמנסים להלל ולשבח את השיטה הקפיטליסטית ודוגלים בה. אם זה לא רוע לב ואם זו טיפשות, אבל כפי הנראה מודבר באטימות
העניין הוא שמזמן לא קיימת מדיניות רווחה. רוב רובה של פעילות הרווחה בארץ מופרטת כבר עכשיו. רוב מוסדות הרווחה הם אירגוני סעד וולנטריים – עמותות. והנה כפי שאפשר לראות הם לא עומדים בנטל ולא מצליחים לסעוד ולעזור לרב הנזקקים. מכאן עולה שטענתו לא שווה פרוטה. מספיק להתבונן במציאות ולהיווכח שהעניין לא עובד
ואנילא מבינה: איך הוא דילג על לקט פאה ושיכחה? זה לא עומד באותו מישור?
יש בעיה בטיעון שלך, לגבי כשלון הרווחה המופרטת, המציאות היא שכל המערכות ה"כביכול" מופרטות שאת מציינת מופעלות ברובן על ידי אנשים שכורעים תחת נטל המס בעצמם, נדרשים לעמוד בשלל רגולציות\אישורים מדינתיים ולהיות ממומנים ממה שנשאר לאחר תשלומי מיסים מבהילים, לפיכך אין להתפלא על כך שהם נכשלים. אין זה מעיד כלל על כשלונו של הערך של רווחה וולנטרית, אם את רוצה לראות כשלונות, מספיק לבחון את המערכות שמנוהלות על ידי המדינה. אם את רוצה לראות הצלחות, יש לא מעט חברות פרטיות בישראל שעושות את זה.
מדובר בנושא מאוד חשוב, הידע התורני שלי מאוד מצומצם אך לדעתי לא חייבים להעזר בתורה בכלל כדי לדון על כך. זוית ההסתכלות שלי על הנושא היא שונה – כיום בשנת 2011 אנחנו כבר עברנו את 50% המיסים (ישירים ועקיפים) אני כעצמאי חש זאת טוב מאוד כי אני כותב את הצ'קים בעצמי מידי חודשיים. השאלה שמעניינת אותי היא כיצד אנשים מתעלמים מכך שכל כך הרבה שנים, אנחנו משלמים מיסים והעניים עדיין עניים, המגה עשירים עוד יותר עשירים ומעמד הביניים נשחק עוד יותר.
עשרות רפורמות ותוכניות שנזרקו לפח האשפה של ההיסטוריה הביאונו עד הלום – אין יותר כסף להביא, האם הבעיות קרובות יותר לפיתרון? האם המנגנונים המושחתים והמנופחים של מדינת הלאום בכלל יכולים או רוצים לטפל בבעיות? אלה חלק מהשאלות שמעניינות אותי.
אני בכלל לא מבין את הטיעון שתומך בכך שמי שנכשל עד היום צריך פשוט לקבל עוד כסף מפני שאין לי ספק מה תהיה התוצאה של זה, האם לך יש ספק?
גם אני לא מבין משהו: כיצד הבעיות שהשיטה הקפיטליסטית לא פותרת לגמרי, מצביעות על יתרונות כלשהם בשיטה אחרת, למשל הסוציאליסטית?
במלים אחרות: איך נוכל לדעת שמצב העמים יהיה טוב יותר אם נחליף את השיטה? הרי כל הניסיונות לבצע זאת נכשלו ורק דירדרו את מצב העמים שניסו זאת – מסין עד קובה.
ובכלל, לא ברור לי למה מצפים מהקפיטליזם לפתור את כל הבעיות. האם בפולין של היום אין עניים? בוודאי שיש. הרבה. אבל במכולת כבר לא צריך לריב על ״נקניק״ שנופח עם נייר טואלט (דוגמא ידועה). ובמסעדות כבר לא נועלים בשרשראות את נייר הטואלט, שמא יגנבו אותו האזרחים (דוגמא עוד יותר ידועה). אז עדיין יש עניים – לא בגלל, אלא למרות השיטה הקפיטליסטית – אבל מעטים מאד האנשים בגוש הקומוניסטי לשעבר, שמעדיפים בכל זאת לחזור לתורים האינסופיים.
קפיטליזם הוא כמו דמוקרטיה: שיטה בעייתית אבל מנצחת בכל מבחן השוואתי. והעובדה שיכולת ההשפעה שלי בדמוקרטיה מזערית, לא אומרת ששיטות אחרות טובות ממנה ו/או שתמיכה בשיטה הדמוקרטית מעידה על רוע לב או טיפשות. אם מישהו יציע לי משהו מוצלח יותר, אבחן זאת בכובד ראש. אבל הרעיון למחזר כשלונות ישנים ולהחזיר את ישראל לפיגור כלכלי נשמע לי ממש לא משכנע.
יואב לאיזה קפיטליזם אתה מתכוון? לשוודי, לאמריקאי, או שמא למודל של אפריקה ואמריקה הלטינית?
זו שאלה משנית שאינה כה חשובה בראיה היסטורית כללית על התקדמות השגי המין האנושי בכל התחומים (רפואה, דיור, מזון וכדומה) באמצעות שיחרור ההון. איה דיברה על השיטה הקפיטליסטית בכלל ולזה התייחסתי.
אגב, שוודיה היתה יכולה להתקדם הרבה יותר אילו לא היתה חונקת את הכלכלה בחבלים סמי-סוציאליסטיים כפי שהיא עושה כיום. אין מקום להשוואה ישירה בין שוודיה לישראל כיוון שתנאי המסגרת (היסטוריה מאז המהפכה התעשייתית, מחצבים, גאופוליטיקה ועוד) שונים לחלוטין. אבל ביחס לתנאי המסגרת הנתונים בכל אחת מהארצות, ישראל עשתה פלאים לעומת שוודיה, שהתל״ג לנפש שלה אפילו לא כפול מבישראל. לכשלון השוודי אחראית בעיקר המדיניות הכלכלית שלהם.
יואב כל מה שרציתי לומר הוא שכל אחד מבין ומיישם את המושג קפיטליזם באופן שונה. בשבילך הוא שיחרור ההון אבל עבור מיה מדובר באי התערבות הממשלה בשוק.
לגבי שוודיה תמהני מאיפה אתה יודע שהיא "היתה יכולה להתקדם הרבה יותר אילו לא היתה חונקת את הכלכלה בחבלים סמי-סוציאליסטיים כפי שהיא עושה כיום" ? בת קול לחשה לך? ומה אתה מתכוון ב"להתקדם" תלג גבוה יותר, למי איכפת?
שבוע טוב לכם
גלעד ויואב – הנושאים הם מורכבים וקשה לענות עליהם בקצרה. קודם כל – התשובה היחידה האפשרית לשאלה על ליקויי הקפיטליזם אינה "הסוציאליזם גם נכשל". אפשר להיות קפיטליסט, ועדיין להיות מוטרד מהליקויים שהוא גורם. לטעמי הדיבור על "המנגנונים המושחתים והמנופחים של מדינת הלאום" הוא שיח קפיטליסטי המנסה לגמד את מקומה של המדינה כגורם משמעותי דרך דה-לגיטימציה לעובדי המדינה, ומתעלם מהעובדה שהקפיטליזם הניאו ליברלי עצמו הוא יציר של מדינת הלאום ומצליח להגיע לכל השגיו האמיתיים והמדומים, בזכות התשתית החוקית והאנושית שהמדינה נותנת לו.
ויש כמה וכמה שיטות להיות קפיטליסט. אנחנו לא חייבים לבחור דווקא בזה האמריקאי עם כל חולאיו.
הטענה שהקפיטליזם מגיע להשגיו "בזכות" התשתית של המדינה היא בעייתית בעיני. אין ספק שהעולם כרגע מלא מפה אל פה במדינות לאום אשר הביאונו עד הלום. אני לא מכחיש את ההיסטוריה וברור שהמערכת שפועלת לטוב או לרע קמה על תשתיות שהוקמו ומתוחזקות על ידי מדינות לאום. אבל מכאן להסיק שהקפיטליזם מגיע להצלחותיו בזכות המדינה אני לא רואה קשר הכרחי. אנשים רוצים לעבוד ולהצליח בכל מקום שאני הייתי בו בעולם. רוח ההמצאה והיצירה האנושית היא כוח חזק מאוד ואני חושב שהגענו או לפחות אנו קרובים לעידן שבו לא נצטרך "שליטים" שיכריכו אותנו לעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות בלאו הכי, קרי ליצור עולם טוב יותר מחר. לדעתי זה כן מגיע בסופו של דבר לנקודה הפילוסופית – האם אתה מאמין שיצר האדם רע או טוב. אני טוען שגם אם האדם רע, אין בכך צידוק ללויתן של הובס, ההיפך הוא הנכון. אם יצר האדם רע, מסוכן לתת למעט אנשים סמכויות רחבות ומונופול על שימוש בכלי נשק וגביית מיסים, שכן הם ינצלו זאת לעשיית רע.
בקצרה – המדינה סוללת כבישים, מקימה מערכת חינוך, מציבה שוטרים שישמרו שלא יפרצו לבתי עסק, ועוד ועוד. שום מיזם קפיטליסטי לא היה מצליח ללא התשתית המדינתית.
כותב יקר, מה לעשות ואתה מתבלבל בין מה שהתורה מחייבת מכח מצוות התורה ומה שהמדינה רשאית לגבות כמס. אתה זוכר את הנאום של שמואל הנביא בתחילת ספר שמואל על כך שמלך יגרום לצרות לעם, דווקא בעיקר על ידי כך שהוא יטיל מיסים? הנביא לא רואה את זה בעין יפה בכלל.
נכון, התורה וחז"ל מצווים עלינו להפריש מעשר מכספנו לצדקה והחזקת לימוד תורה ולמי שיש לו אמצעים, אפילו חומש, כלומר 20%. אבל זו מצווה, ועדיין אנחנו לא משתמשים בכח הזרוע והמדינה כדי לכפות מצוות, נכון? או שגם נכפה על שמירת שבת?
חוץ מזה, לקט, שיכחה ופאה הינן מצוות מאוד ברורות עם חיובים ברורים. אין לזה כל קשר עם מדיניות רווחה. יש בתורה איסור של "בל תוסיף", ואתה לא יכול להקיש שום דבר מעבר הגדרים ההלכתיים של התורה, אחרת אתה חורג מדיון תורני-הלכתי.
אני מחיתי כנגד המניפולציה הזולה שהוא עושה, לא נכנסתי לדיון עצמו. לא בכל פוסט אפשר לכתוב על הכל. אם אתה מעונין – ראה מה כתבתי כאן http://bit.ly/gErUCk
ראיתי וקראתי ויש לי רק דבר אחד להגיד: ה' ישמור.
אמן
"המדינה סוללת כבישים, מקימה מערכת חינוך, מציבה שוטרים שישמרו שלא יפרצו לבתי עסק, ועוד ועוד. שום מיזם קפיטליסטי לא היה מצליח ללא התשתית המדינתית" – מדוע אתה אומר את זה? , ברור שכיום אף אחד לא עושה את זה כי מפני שיכניסו אותו לכלא על כך. שמירה על בתי עסק סלילת כבישים ומערכות חינוך אינם דברים שהשוק הפרטי אינו יכול לבצע, הוא פשוט לא יכול לעשות את זה אם לא מאפשרים לו. אתה תראה לדעתי שעוד בימי חייך יותר ויותר דברים כאלו יעברו לידי השוק הפרטי ואתה תראה עלייה באיכות לצד ירידה במחיר על ציר הזמן כמו שקורה עם רוב הדברים שמיוצרים בשוק הפרטי חוץ מהדברים ש"מופרטים" אבל עדיין מנוהלים על ידי המדינה ע"י רגולציה והתערבות בלתי פוסקת. יש כמובן השלכות פילוסופיות ושאלות אתיות רבות אחרות אבל אין, לפי דעתי ספק שמבחינה פיזית חברות פרטיות מסוגלות לבצע את הפרויקטים שציינת.
בהווה – זה המצב.
לגבי העתיד – האם ניתן וראוי להפריט את כל מה שעושה המדינה, זה לב הויכוח, כך שאתה מניח כמובן מאליו את מה שאתה מבקש להוכיח.
אני לא מבקש להוכיח דבר. מתנגדי העבדות לא נדרשו להוכיח שהכלכלה תוכל לפרוח ללא עבדים כדי להתנגד לעבדות, הם התנגדו לעבדות מפני שהיא שגויה. זו גם, למיטב הבנתי הגישה של מתנגדי המדינה. לקיחת כסף וקניין מאנשים תוך הפעלת איומי כליאה (או חמור מכך אם תתנגד פיזית לכליאה) הינה שגויה ולכן נדונה לכשלון ועליה להפסיק. הטיעון כי הכלכלה תפרח לאחר הסרת השלשלאות יתכן וניתן להוכחה (ראה למשל מיזס ,רות'ברט או הייק) אבל מכיוון שאני לא כלכלן אני לא יכול לשפוט את ערך דבריהם. אינני מתפלא, לעומת זאת, שבמערכת אקדמית שממומנת, ברובה, מכספי מיסים שולטות כיום פרדיגמות קיינסיאניות שחוגגות את ההתערבויות הכאוטיות והפרועות של כל הבנקים המרכזיים בעולם כיום.
טוב, אנסח את דברי במלים אחרות. אתה טוען שהתערבות המדינה היא פסולה בכל דבר וענין שהיא עושה. אתה מעדיף מצב שבו אין כמעט פעילות מדינתית אלא הכל נמסר לידי השוק החפשי. אתה טוען שזה פסול מוסרית.
אני לא מסכים איתך, לא במובן המוסרי ולא במובן המעשי.
אם אתה טוען ש"ככה זה ואין על מה להתווכח" אז באמת אין על מה להתווכח.
חוצמזה, שוטרים לא מונעים שום פריצה לבית עסק, לא נראה לי שזה בכלל אחת מהמטרות שלהם. בשביל זה יש חברות ביטוח שלמזלי לא מנוהלות ע"י המדינה. העסק שלי נפרץ פעמיים ב10 שנים, בפעם השניה אף שוטר לא טרח אפילו להגיע אל העסק.
אני לא טוען שאין על מב להתווכח. זה יהיה תמים וילדותי מצידי וזו העמדה שדווקא אני עומד מולה בדרך כלל כיום בדיון בו אני מנסה להציג את עמדתי – אינני מתעלם מזה שרוב מוחלט של האנשים כיום אכן תומכים בשיטה הקיימת ורק מעוניינים לדבר על שורה של "רפורמות" שלאחריהם השיטה הקיימת תשתפר. מה שאני למעשה טוען הוא שטרם זכיתי לקבל הסבר אמיתי מדוע לקיחת כסף מאנשים תוך איום הפעלת כוח אם יסרבו וחלוקתם לאנשים אחרים אינה פסולה מוסרית. אני מקבל הרבה טיעוני argument from effect לקיחת הרכוש תוך איום באלימות מוצדקת שכן היא השיטה ה"יחידה" שבה יכולים לבנות כבישים לנהל מערכות חינוך ובריאות ולדאוג לקשישים והעניים – וזה ליבו של הדיון שלנו. argument from effect הם לצניעות דעתי, מדרון חלקלק. בסוגיה המאוד חשובה של ניהול החיים המשותפים שלנו צריך לדון וצריכה להיות תשובה חזקה מאוד כדי להצדיק הפעלת כוח מאסיבית כזאת. זוהי כמובן רק דעתי ואני באמת פתוח לשמוע כל הסבר או טענה המגובים בעובדות, אני לא מסכים עם הטענה שהשוק הפרטי (שזה מילה אחרת לאני אתה וכל מי שמסביב) אינו מסוגל לעשות לעשות את הדברים האלה אבל כמובן שאינני מבקש ממך להוכיח שאין לך אחות.
מדוע היא אינה פסולה מוסרית, אתה שואל. תשובתי פשוטה. בעולם מוסרי יש היררכיה. והקניין הפרטי נמצא במקום נמוך יותר מאשר האחריות לחברה. ולכן מוצדק לגבות מסים, ומוצדק לעשות שימוש מושכל בכח למטרה זו.
ראה למשל מה שכתבתי כאן http://bit.ly/gErUCk
גלעד הראל
ביסוס כל המערכות החברתיות על עקרון השוק החופשי (libertarianism)
יביא לשיקוף של העולם התאגידי לעולם החברתי (מי שחלש ירמם) ובאין מערכת חוקים שניתנת לאכיפה למצב של כל דאלים גבר. אם רצונך לקחת את הסיכון לחיות בעולם כזה כדי לא לשלם מיסים תהיה בריא, אני חושב שהרוב יצביע נגד.
אבל אם נפשך חשקה בכך, התנועה הליבריטנית מנסה להשתלט על מדינת וורמונט ולהופכה לגן עדן ליברטני (ראה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Free_State_Project
אתה מוזמן להצטרף.
מוויקיפדיה:
בכלכלה, מוצר ציבורי הוא מוצר שניתן לשימוש על ידי כולם באופן חופשי. יצירת המוצר הציבורי עולה כסף, אך אנשים יכולים לצרוך אותו אף אם הם לא שילמו עבורו. דוגמאות למוצרים ציבוריים הם: ביטחון צבאי, המסופק לכל תושבי המדינה באופן חופשי ללא יכולת לתת כמות ביטחון שונה עבור מי שסייע לקיומו או לא. תאורת רחוב, המסופקת באופן חופשי לכל עוברי האורח, תחנת רדיו ללא פרסומת שכולם יכולים להאזין לה אבל נדרשת למימון וכדומה.
מוצרים ציבוריים נכללים בתחום כשלי השוק מכיוון שמנגנון כלכלת השוק איננו מסוגל לקיימם. כל אזרח יכול להיות "נוסע חופשי" הנהנה מהמוצר הציבורי המתקיים רק באמצעות תשלום של אחרים. הפתרון המקובל לפתור בעיה זאת הוא באמצעות מערכת אכיפה ממשלתית המאלצת את כל האזרחים לתרום עבור קיום המוצר הציבורי.
ודרך אגב:
הוספת ההצטנעות "לעניות דעתי" בתחילת טענה מקובל שתישמע מפי אדם הידוע בגדולתו ובחכמתו, ולא כפי שנכתב קודם לכן – שניתן להבחין על נקלה בעניות דעת הכותב (או צניעותה).
אורי – תודה על הציטוט מויקיפדיה, איני יודע מה הוא תורם לדיון. לכל היותר הוא מייצג את דעתו של הויקיפוד התורן, והשכלתו המסוימת בכלכלה ואמונותיה.
הערתך על "לעניות דעתי" אינה במקום.
אורי – הערתך נמחקה על ידי. איני מאפשר השתלחות במגיבים אחרים.
אם כך ראוי גם שתמחק את הערתי הקודמת.
פינגבק:היילברונר « ספר חברה תרבות