גיבור תרבות – הרשת החברתית הבאה של ישראל
ברוכים הבאים לקבוצת "גיבור תרבות", הרשת החברתית הבאה של ישראל. בימים אלו אנחנו מגבשים נבחרת של כותבי ביקורות שתמורת רשימות הביקורת שלהם (עד 300 מילה) יקבלו ספרים, דיסקים, די.וי.די והזמנות למופעים. מעניין אתכם? הדביקו לקיר זה ביקורת בנושא תרבות בת 300 מילים ובמקביל שלחו למייל XXXXXXXXXXXX ואולי תהיו חלק ממועדון ה500 היוקרתי שלנו…
גלעד סרי לוי עוד מיזם אינטרנט המנסה להרוויח כסף על חשבון כותבים בחינם?
-
-
גיבור תרבות – הרשת החברתית הבאה של ישראל גלעד, באתר יש כותבים רבים בעלי שם המועסקים בתשלום ובנוסף החלטנו לפתוח נבחרת כותבים שתייצג את דעת הקהל הרחב. אם דיל של יבול תרבותי בחינם כנגד הגיגים קצרצרים נשמע לך כמו ניצול צר לנו
-
גיבור תרבות – הרשת החברתית הבאה של ישראל אתה מוזמן להצטרף עוד כמה שבועות לאתר ולהתרשם בעצמך….
-
אמנון ז'קונט גיבור תרבות יקר, נדמה לי שהנ"ל צחק ואתה ענית ברצינות. נו, באמת? לתת לאנשים ספר או סרט או דיסק תמורת שמיעת דעתם עליו – זה ניצול? אני לא מאמין שהוא התכוון לכך, ואתה, גיבור יקר, תפסיק להתנהג אל עצמך ברצינות כזאת… -
אמנון ז'קונט ועוד משהו: הוא נשמע דווקא מסוג האנשים שאנחנו מחפשים: ביקורתי, רהוט, ממוקד. גלעד, אולי תכתוב לנו?
-
גיבור תרבות – הרשת החברתית הבאה של ישראל מר ז׳קונט היקר, גיבורים תמיד לוקחים את עצמם ברצינות. בכל הצילו אני עוטה על עצמי גלימה ומתייצב למשימה. נב אני אישה. שמור על ראש פתוח. גם מנכל לפעמים זו אישה.
-
גלעד סרי לוי גברת גיבור תרבות – התכוונתי ברצינות. לבנות מיזם על גב כותבי חינם זה ניצול. לפחות במילון שלי. אמנון – שמעתי שאתה מוכשר. אתה רוצה לפרסם בבלוג שלי טור אורח מעת לעת?
-
גיבור תרבות – הרשת החברתית הבאה של ישראל מר סרי, בשבועות הקרובים תוכל ברשת החברתית ולהחליט בעצמך. נב מקווה שאתה מתכוון לשלם למר ז'קונט המוערך. שלא יהיה פה ניצול , אה? 🙁
-
גלעד סרי לוי בקיצור, אתם אפילו לא מבינים מדוע לבקש ממישהו לעבוד בחינם זה ניצול, ועוד סבורים שזה משעשע. מיזם תרבותי לתפארת. בהצלחה שיהיה.
-
גיבור תרבות – הרשת החברתית הבאה של ישראל תודה , גלעד. נתראה
-
אמנון ז'קונט גלעד, תודה על המחמאה. אנא, הפנה אותי לבלוג שלך, כדי שאקרא. לגבי הניצול – אני רואה כאן תמורה ברורה: כאמור, האייטם שכתבת עליו, בתוספת חשיפה רחבה מאוד שסופה – מי ישורנו… והכל תמורת שלוש מאות מילה שממילא כל אחד רוצה לומר על מה שקרא/ראה/שמע.
-
ובתוך כל הדבר הדוחה הזה צד את עיני המשפט הבא:
"החלטנו לפתוח נבחרת כותבים שתייצג את דעת הקהל הרחב"
שתייצג את דעת הקהל הרחב!!!
אתה מבין?
שתייצג את דעת הקהל הרחב!!
יענו מדובר כאן בכוכב קופץ או בשורד נולד
ואחרי זה עוד לקרוא לשיקוץ הזה "גיבורי תרבות". אדם ברוך מתהפך בקברו. וגם גיורא לשם שלנו.
נו, אבל אלה אזובי הקיר. ווינט מרימים בימים אלה מיזם ענק. המון המון אנשים שאני מכירה יכתבו שם. הם יקבלו קידום של הטקסטים שלהם לעמוד הראשי של ווינט, אני מניחה, וצילמו אותם יפה ומתייחסים אליהם בכבוד.
רק שלא משלמים להם. אפילו לא ב"יבול תרבותי בחינם".
היתה אתמול כתבה בנושא משיק ב"הארץ", אם הבנתי נכון, ערן פישר טוען שתכני החינם ברשת ניתנים בשמחה על ידי מעטים אך הופכים לסטנדרט נצלני עבור כל האחרים.
http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1220221.html
אמנם "רשימות" אינו מיזם עסקי אבל אני לא בטוחה שזה מספיק כדי לנקות את מצפוני… (ז.א. במקרה שלי דווקא אין בעיה, אפילו לא זכיתי בחשיפה, אני נמצאת שם כלום זמן והבאג של "רשימות" ניפה אותי מייד).
"לגבי הניצול – אני רואה כאן תמורה ברורה: כאמור, האייטם שכתבת עליו, בתוספת חשיפה רחבה מאוד שסופה – מי ישורנו… והכל תמורת שלוש מאות מילה שממילא כל אחד רוצה לומר על מה שקרא/ראה/שמע."
http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1220221.html
קפיטליזם בעידן התקשורת הדיגיטלית.
"מיקור המונים" . Crowdsourcing
"מיקור המונים", כותב פישר בהמשך הפרק, "כרוך בהעברת חלקים של תהליך הייצור מכוח עבודה מתוגמל, מאורגן ומקצועי, לחובבנים בלתי מתוגמלים, בלתי מאוגדים וגמישים". במובן זה, מסביר פישר, "מיקור המונים אינו מהווה מפנה מההיסטוריה הארוכה של ניצול קפיטליסטי המבוסס על רמות הולכות וגדלות של ערך עודף, כי אם המשכיות שלה".
כדוגמה למיקור המונים, אחת מבין רבות שהוא מביא, פישר מתאר את המקרה של האתר "אינוסנטיב", שבו מפורסמים מכרזים של ענקיות כמו "בוינג", "פרוקטור אנד גמבל" ויצרנית התרופות "אילי לילי". "אנשים מאוד רציניים ומקצועיים נכנסים לאתר הזה והחברות מציעות לפעמים 50 אלף דולר למי שיגיע לפתרון", אומר פישר. "זה נראה המון, אבל בפועל אתה מחליף את צבא העובדים המסודר, שאתה מחויב להם לשכר חודשי, תנאי תעסוקה ותשלומים סוציאליים, שכוללים גם תשלומים על הזמן הלא פרודוקטיבי שלהם, הזמן שבו הם חושבים או מעלים רעיונות שהוא חלק אינטגרלי מכל עבודה, ממקר את זה החוצה להמונים ומשלם רק בעבור התוצר הסופי".
מספר האנשים שמשתתפים במכרזים ב"אינוסנטיב" הוא עצום ונמדד בעשרות אלפים בפרויקטים גדולים. "אבל בסופו של דבר רק אנשים ספורים רואים מזה כסף, וגם, ייתכן שהם יכלו להרוויח יותר אם זה היה חלק מעבודה קבועה", מסביר פישר. "כל
השאר לא מרוויחים שקל. ברגע שאתה מסתכל על השוק כפרודות, אתה יכול לגייס את הפרודה לפרויקט ספיציפי, אתה לא מתקשר אתה, עובד אתה אד הוק ומשחרר אותה בסיום העבודה. זה מה שהקפיטליזם מכנה 'גמישות' ושיח הרשת מפיץ כערך".
אם כך, למה כל האנשים הרציניים האלה בכל זאת משתתפים בזה?
"חלק גדול מהספרות באמת עוסק במוטיבציה. מה המוטיבציה לכתוב בלוג, או מה המוטיבציה שלך לכתוב ערך בוויקיפדיה? האתוס מספר, והוא אכן מעוגן במציאות כלשהי, שאתה מעורב בפרויקט מעניין. אם בקפיטליזם הישן היית מספר, אז עכשיו לעובד יש המון מקום. אתה גם לומד דברים חדשים, וגם אם לא הגעת לפתרון, רכשת מיומנות שתוכל להשתמש בה בפרויקט הבא. בנוסף, השם שלך מופץ ברשת וזה עוד חלק מהעניין: אתה שם, אתה ברשת, אתה זמין – יש סיכוי שמישהו יאסוף אותך לפרויקט הבא. זה לא אתוס, זה חלק מהציווי – להיות זמין ברשת"
לא מעודכנת שכמותי, חשבתי שהמצאת את זה. לא חשבתי ללחוץ ולבדוק אם יש לינק.
ואז התברר לי שזה אמיתי!
הצילו!
אתה מרוקן את המונח ״ניצול״ ממשמעות אמיתית. הרי מדובר כאן בהדיוטות שלא יכולים למכור דעה בת 300 מלים לעיתון כלשהו בשכר (וממילא גם השכר כיום לא מצדיק את ההשקעה).
אבל נקודת המפתח כאן היא הרצון החופשי: אף אחד מהמשתתפים בפרויקט הזה לא נמצא, להערכתי, בסיטואציה שמאלצת אותו לתת את השירות הזה (הבעת הדעה). כלומר הבחירה נעשית על פי רצונו החופשי בלבד – ובמקום שהרצון החופשי קובע, לא ניתן לדבר על ניצול.
דרך אגב, אם אני לוקח את העקרון שלך ״אין תשלום כספי = יש ניצול״, אני תוהה אם עלינו לראות גברים ונשים שמוכרים שירותי מין תמורת תשלום כבלתי-מנוצלים, בהגדרה. הרי רוב בני האדם יציעו את אותו שירות, בעקרון, תמורת קבלת שירות דומה מבן אדם אחר, כלומר ללא תשלום. מראית עין של ניצול? זה נשמע לי מופרך משום שעקרון התשלום הוא, לדעתי, לא עקרון המפתח בהבנת תופעות של ניצול. אלא הרצון החופשי, שמן הסתם מצומצם מאד בקרב אלו שמוכרים שירותי מין (אם כי יש להניח שגם בקרבם קשה להכליל).
יואב – אתה מערבב בין כפיה וניצול.
זנות (ואל תשתמש במלה המכובסת "שירותי מין") כמעט בכל המקרים המוכרים היא תוצאה של כפיה, מה גם שהכסף הולך לאנשים אחרים, לא לזונה. אני מוכן להסכים שיש חטאים גדולים יותר מאשר לשדל אנשים לכתוב בחינם, וסחר בנשים, או אונס זונות (מה שנהוג לכנות "שימוש בשירותי מין") נמצא הרחק בסולם העבירות והחטאים, אבל לא צריך ללכת לשם בשביל הדיון.
כפיה היא כשאתה גורם למישהו לעשות משהו כנגד רצונו. ניצול הוא שאתה משתמש בעובדה שאנשים רוצים לעשות משהו, לטובתך, בלי לתת את דעתך על טובתם. ולפעמים אפילו בניגוד לה. העובדה שהם מסכימים מעבירה את זה במקרים מסוימים מכפיה לניצול.
העובדה ש"השכר כיום לא מצדיק את ההשקעה" אומר שמנצלים את הכותבים באופן כללי, וזה נכון.