ספרים רבים יש בעולם, ופה יבואו המלצות על כמה מהם. רשימה זו היא המשך לרשימתי הקודמת, שנקראה כצפוי "ספרים לחג – חלק א". והפעם – חלק ב!
נתחיל מבראשית. ספר בראשית, אני מתכוון. סדרת הספרים "התנ"ך" שכתבה רקפת זהר. (היא כתבה את הספרים, לא את התנ"ך, כפי שעלול היה להשתמע מדברי, או ניתן להבין מכריכת הספר) כפי שמעיד הנחתום על עיסתו בגב הספר:
סיפורי התנ"ך היא סדרה חדשה פרי עטה של רקפת זהר, העונה על צורך הולך וגובר של קוראים, צעירים ובוגרים, להכיר ולהבין לעומקה את היצירה המכוננת של התרבות היהודית, המלווה אותנו משחר ימינו כעם.
רקפת זהר נטלה על עצמה מלאכה מאתגרת. כשניגשים אל התנ"ך, יש לעשות זאת בזהירות ובחרדת קודש גם אם אינכם מאמינים בקדושתו. מדובר ביצירה עתיקה מאד, שדורות של יהודים ושאינם קראו ולמדו, היתה לפניכם ותשרוד גם אחריכם. ואכן, שלא כמו אותם שהרשו לעצמם "לתרגם את התנ"ך לעברית", משל היה התנ"ך בשפת בני יפת או חם, או אחרים שחפצו לחרוז חרוזים כדי להראות כוחם וגבורתם והוסיפו ויץ על שוויץ, וכדי בזיון וקצף. רקפת זהר, כפי שמעיד עליה אבי ורשבסקי, ראש תחום חברה ורוח במט"ח באחרית דבר בסוף הכרך הראשון:
הסדרה 'סיפורי התנ"ך' אינה מתכוונת להחליף את הטקסט התנ"כי המקורי, אך בכוונתה לסייע לקוראים בה, גם כאלה שעולמם בישראל של המאה ה21 רחוק מרחק רב ממקורות היהדות, להכיר את מאגר הסיפורים המופלא של ספר הספרים.
כל ספר קצר יחסית, וכולל תימה אחת בלבד. הספרים מוגשים בכריכה קשה ועבה, שתשמור עליהם מקוראים נלהבים מדי. בתוך הספר משובצים פסוקים כנתינתם, וסביבם טוותה רקפת זהר את הסיפור. היא הצליחה להימלט ממעקשים רבים, והלכה בזהירות בשביל הנפתל שבין חקר המקרא המדעי לבין המסורת המקובלת בבתי המדרש. הספרים מאוירים ביד אומן, כל כרך אומן אחר. אני אהבתי מאד את האיורים בצבע מים של אלסנדרו סאנה, ענין של טעם. גם איוריו של גרישה בלוגר (אין קשר משפחתי) לכרך "אברהם המאמין הראשון" ושל תמר מסר לכרך "אמהות ואבות" נאים ומשובחים בעיני משרתים היטב את הסיפור והמטרה, אך גם עומדים לעצמם כסיפור בתוך סיפור.
אפשר לומר, על פי שלשת הספרונים שלפני, שסיפוריה של זהר מתאימים לספר את סיפורי התנ"ך לצעירים, שלא חובשים את ספסלי בית המדרש, ויש לחשוש שלא יעשו כן גם בעתיד, לגבי מבוגרים – חוששני שהשימוש היחיד שיעשו בו הוא לספר לילדיהם, ואין זה דבר של מה בכך.
נסיון אחר, בכיוון שונה, לגשת אל ספר הספרים הוא החוברת שיצאה לכבוד שנתו העשירית של פסטיבל השירה הבינלאומי "שער". בכל שנה נבחר נושא לפסטיבל, והשנה היה זה "עשרת הדברות". החוברת נקראת (במעט חוסר טעם, אם יורשה לי להעיר בשמרנות קלה) "סקס, שקרים ואלוהים: בעקבות עשרת הדברות". מתוך האוסף הנהדר הזה, בחרתי להביא שיר אחד, שכתב מואיז בן הראש, איש יקר ונעים לבריות.
החוברת יצאה גם בגרסה מקוונת – כאן.
והפעם – שיר עם קשר בשני שלבים:
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=yCazFSJFjm8]
קישורים
חלק א – בו דיברנו על ספרו של יואל הופמן "כריסטוס של דגים" (הוצאת ידיעות ספרים יחד עם "כתר"), עוד משל הופמן יחד עם דרור בורשטיין הוא הספר המתורגם "קול היד האחת" (הוצאת כתר) וכתבנו גם על "אני קהלת" שכתב ארנסט רנאן בשנת 1882 ותורגם לאחרונה בידי שי סנדיק (הוצאת נהר ספרים).