עוד מעט פסח. יצאתי לחופשה מהעבודה והלימודים. מנקה ומסדר, מבער חמץ שלא יראה ולא ימצא. היום הייתי אפילו בסופר, וגיליתי חידושים והפתעות בין מדפי הקטניות. הקינואה, נמשחה כקטנייה והצטרפה רטרואקטיבית לגזירה. ולעומת זאת, התברר לי לבושתי שהכוסמת החומה, זאת שהתוודעתי אליה במסגרת המהפך הטבעוני במטבח שלנו, אינה הכוסמת ההיא, שלא נוכתה כלל וכלל, ולפיכך אינה חמץ גמור אלא קטנייה סתם – אכילה ולא אפילה.
בינתיים, אני ממשיך ללמוד, אני מסתגל לאוניברסיטה והיא מצדה ממשיכה בענייניה השוטפים באין מכלים.
התרגלתי כבר לעובדה שאני לומד עם סטודנטים שהיו יכולים להיות הילדים שלי. למעשה, אחד מהם הוא באמת הבן שלי. כפי שסיפרתי פה ושם, בסמסטר הזה לקחתי שני קורסים חדשים. באחד מהם אנחנו לומדים יחד על "דרידה המוקדם" (בטח הכוונה לקורסים שהוא לימד באנאל בשעה שמונה לפנות בוקר). הוא כותב על אפלטון שהעמים קוראים לו פלאטו, ויש לו הרבה מאד הערות שוליים. אנחנו מנסים לחלץ מתוך הטקסט הזה תובנות מועילות, ותוך כך תוהים על סתירות וסתם עמימויות. אני יודע שאני מדבר על זה הרבה, אפילו יותר מדי, אבל אני עדיין שואל את עצמי למה זה אנוכי. כלומר זה לא אני, זה הוא. האם אכן יש טעם במאמץ לברור מעט בר מתוך כל המוץ המתעופף ברוח ונכנס לעיניים וגורם לך להשתעל עד אין כלות.
בקורס אחר אני רואה סרטים עם חברים ותיקים. גיליתי שטוב לשבת ולדבר על סרטים, כשיש מסביבך מספיק אנשים שמבינים מה אתה רוצה ואת סדר העדיפויות הנכון מבחינתך. רוצה לומר, לא מדברים על העמדת המצלמה והאסתטיקה של הצילום, שלא לדבר על הקומפוזיציה, אלא על רעיונות ומה הם אומרים. גם בקורסים האחרים אני מרגיש שאני לומד דברים שלא ידעתי, אישים ושיטות ששמם לא נודע אלי, ואחרים ששמעתי עליהם אני מבין יותר טוב אתמה שרצו לומר. ומה שיותר חשוב הם נותנים לי מחשבות חדשות, וגם ערעורים של מה שחשבתי בוודאות שאני יודע. בתוך כך גם שאלת המרקסיזם והתודעה הכוזבת זוכה לדיון מעמיק, לא שלחסידים שוטים,אך גם לא מתוך ביטול כעפרא דארעא. ורק לפעמים אני צריך להזכיר לעצמי, ולחברותי הסטודנטיות ש"אלימות סימבולית" כואבת הרבה פחות מאלימות סתם, והדיכוי הקפיטליסטי של המעמד הבינוני אינו הדיכוי של מרקס, לא זה שכנגדו קרא למהפכה ולא זה שהמהפכה שנשאה את שמו גרמה לו.
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=1hKSYgOGtos]
לא הבנתי לגבי הכוסמת. ברור שהיא סתם קטנייה. או שיש מנהג איזשהו שאני לא מכירה?
מזמן חיכיתי שיופיע קינואה ללא אוכלי קטניות (בחבילה עם חותמת), אבל אם אפילו קנולה נחשבת כקיטניות אז למה לחלום על קינואה?
לגבי הכוסמת – זו היתה טעות שלי,כי ברשימה של "חמשת מיני דגן" יש גם כסמת, אבל מסתבר שזה משהו אחר.
לגבי קינואה וקנולה – נו, מה לעשות, בפסח יש מחמירים על גבי מחמירים. תצטרכי להחליט בעצמך…