פרות הבשן

השבוע רגשה הארץ בענין זה או אחר, כל שבוע וסערותיו. אני מעדיף את הגשם, בכל מקרה, ולמרות הכל ממשיך לקרוא את "הארץ". בשבת קראתי שם על מסעדות גורמה כשרות. וכך מספר לנו שלמה שמיר מניו יורק:

מנהטן ידועה כאחת הבירות הקולינריה הבינלאומיות, שאפשר לאכול בה טוב כמעט בכל מחיר ובכל סגנון. בעיר פועלות מסעדות יקרות ומהודרות המציעות מטבח עילי מרחבי העולם – מאיטליה וצרפת ועד סין ויפאן – לצד שפע דוכני רחוב שניתן למצוא בהם כל מאכל העולה על הדעת. כעת מככב שחקן חדש ברשימות המסעדות הטובות ביותר באי – המטבח היהודי הכשר…….רבנים ועסקנים קהילתיים, העוקבים אחרי שינויים והתפתחויות בנוף היהודי המקומי, טוענים כי מנהטן ראויה זה כבר לתואר בירת הקולינריות הכשרה בעולם. "ולא סתם כשרות", מדגישים רבנים המעורבים בכשרות, "אלא למהדרין מן המהדרין".

רק שתבינו – כשאומרים "כמעט בכל מחיר" הכוונה שאפשר לקנות במחיר גבוה, גבוה מאד, וגבוה באופן שערורייתי. שמיר מצטט "רב אורתודוקסי" עלום שם

"המסעדות הכשרות כיום הן ברובן מפוארות ולא זולות. קהל הסועדים מגוון ביותר והן מציעות תפריט מנות גורמה משובחות וכשרות למהדרין, שהמטבח היהודי בעבר לא העז להרהר בהן". הרב מעריך כי "המסעדות הכשרות במנהטן רבות יותר מהמסעדות הכשרות בירושלים, תל אביב וחיפה ביחד".

יכול להיות, אני לא ממש מומחה לענייני מסעדות בירושלים או בתל אביב. ובכל זאת, הכתבה הזו עוררה בי תחושה קלה של צרבת, שלא לומר בחילה.

"הגידול המדהים במספר מסעדות הגורמה הכשרות ברמה גבוהה מבטא את דרישות צרכן הכשרות של היום", אומר הרב מארק שניאור, רב בית כנסת אורתודוקסי בהמפטונס בלונג איילנד. בשהותו במנהטן הוא מקיים את פגישותיו במסעדות כשרות. "זה צרכן שמבקש לא רק כשרות, אלא גם איכות גבוהה של מזון ויין משובח וסביבה מפנקת".

הצגת האנשים שאוכלים מזון כשר כ"צרכני כשרות" היא נכונה מבחינת תפיסת האנשים הללו את עצמם, אך בי היא מעוררת עצב. שמירת כשרות היא קיום מצוות האל, לא אקט של צריכה. והחיבור שלה עם "סביבה מפנקת" הוא לא לענין.  אבל זה עוד כלום, בכתבה מצוטט מסעדן יהודי האומר כך

בהנאה גלויה הוא מסביר את "פילוסופיית הכשרות" שלו, הגורסת כי "כשרות איננה רק מילוי מצווה דתית. כשרות משמעה איכות. אני מתייחס לאוכל ולמזון כשר כמו אל זהב, והזהב שאני אוהב חייב להיות באיכות 22 קאראט". 

ועוד משהו – כשרות, לטעמי גם אינה רק הדרך בה הוכן האוכל מנקודת המבט של הפרה והחסה. גם שלומם של העובדים חייב להיות שיקול בבחירתך האם להיכנס למסעדה זו או אחרת. תלמידי רבי ישראל סלנטר לפני צאתם לפקח על אפיית המצות, שאלו אותו  על איזה דקדוקי הלכה ראוי להם להקפיד במיוחד בעת הכנת המצות, שלא יהיה שום חשש ובן חשש של חמץ במצות החג. הרב השיב להם שיקפידו שלא לצעוק על האלמנות והיתומות המתעייפות בעבודתן המפרכת. ראו במה משתבח משגיח הכשרות המספר לנו על ההקפדה היתירה בכשרות "מהדרין מן המהדרין":

חיים מכליס, אחד משני משגיחי הכשרות הפועלים במסעדה, מספר על הנחיות והוראות שהנהיג להגברת המודעות לכשרות אצל עובדי המטבח ומחסן המזון, רובם לא יהודים. "אסור לאף אחד להדליק אש בתנור מחשש לבישול עכו"ם", הוא מספר. "מי שעובר על אחת ההנחיות – מפוטר מיד".

שלמה שמיר והרבנים האורתודוקסים של מנהטן לא המציאו את התופעה המגונה הזו, עידוד צרכנות לשם שמיים, והצגת היהודים הדתיים המקפידים על שמירת ההלכה כ"פלח שוק" מתוחכם ואנין שלא כל פלח של שוק יתאים לחיכם המקפיד.  בתוך קדחת הצריכה הזו, משהו הלך לאיבוד. אני רוצה להאמין, בנאיביות, שהתורה מלמדת אותך ענווה, דרך ארץ והסתפקות במועט. אני לא קורא לסגפנות או לדיאטה של רבי צדוק, גם אני בעצמי לא חי באוהל על גדול הירקון,ובכל זאת יש גבול. אני מניח שהפרות המתות המוגשות שם לסעודה נשחטו על פי כל דקדוקי ההלכה, בחסה לא היה אפילו ג'וק קטן לרפואה, והמונסודיום גלוטמט היה בהכשר מעולה שבמעולים. אבל איכשהו, מרוץ אחרי מסעדות יוקרה לא נראה לי מתאים ובוודאי לא משהו שיש להשתבח בו.  זה לא נראה לי "כשר" גם אם זה ממש ממש כשר.

הלורד הרב הראשי של בריטניה יונתן סאקס , כך מספרת  Lee Moran , התיחס לתרבות הצרכנות, בעקבות התשבחות המופלגות שקיבל ג'ובס המנוח:

'The consumer society was laid down by the late Steve Jobs coming down the mountain with two tablets, iPad one and iPad two, and the result is that we now have a culture of iPod, iPhone, iTune, i, i, i.

'When you're an individualist, egocentric culture and you only care about 'i’, you don’t do terribly well.' 

'What does a consumer ethic do? It makes you aware all the time of the things you don't have instead of thanking God for all the things you do have.

'If in a consumer society, through all the advertising and subtly seductive approaches to it, you've got an iPhone but you haven’t got a fourth generation one, the consumer society is in fact the most efficient mechanism ever devised for the creation and distribution of unhappiness.'

הרב סקאס הסביר אחר כך שלא רצה לפגוע בכבודו של המנוח החשוב, או בחברת אפל, ורק רצה לדבר על חברת הצרכנות. גם כך אומר לו – כה לחי הרב סאקס, כה לחי. אני מקווה שהרב יצטרף אלי גם בענין הגורמה הכשר.