יום ירושלים זה החג שבו נהוג בעיתונים להשמיץ את ירושלים ולבכות על הימים היפים ההם שישבנו בבית הקפה ליד הכנסת הישנה. איכשהו השנה עוד לא זכינו לזה, אולי בגלל שהחג יהיה ביום ראשון. אז יש למה לצפות. אני עובד ירושלים וגר בקרבתה כל ימי. לא רק מטיולים או מעתונים. ונכון, גם אני לא מת על גשר המיתרים המיותר, ובתי הולילנד לא ממלאים את לבי שמחה וגיל. ובכלל, יש עוד מה לעשות ולשפר ולבנות ולתקן.
אבל בכל זאת, כשאני עולה להר הצופים אני נזכר, בימים כתיקונם ובמיוחד מחר, בנבואה הישנה, ושוחק עם רבי עקיבא:
כֹּה אָמַר ה': שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר ה' צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים
וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָכֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם?
גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא! נְאֻם ה' צְבָאוֹת.כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת:
הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח וּמֵאֶרֶץ מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ וְהֵבֵאתִי אֹתָם וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה.(זכריה פרק ח')