יותר מדי טקטיקה, פחות מדי מירוץ אופניים. הצופים הפשוטים, כמוני, לא אוהבים שמנצחים את הטור בחישובים. רוצים לראות את הרוכבים המובילים מתחרים ממש בכל קטע. ציפיה נאיבית, נכון, אבל אנחנו פה בענין של אופניים, לא שחמט. אני אוהד בית״ר. אצלנו מעדיפים להפסיד 3-2 מאשר לנצח 1-0. או כמו שאמר מישהו- בימים טקטיים הטור מרתק כמו לצפות בנענע גדלה.
וכמו כל אוהד שצופה באיזשהו משחק על פני כדור הארץ, צריך לבחור קבוצה. אז אני עם ברדלי ויגינס (כשהוא לא מחליט לנמנם באמצע הפלוטון). . לא בטוח שזה יעזור לו ,תשאלו את אנדי "שרשרת בהרים" שלק מה הועילה לו התמיכה שלי, אבל בכל זאת. (בעצם הוא זכה בסוף, במובן מסוים). אגב, ברגעים אלה ממש נערך הטור של פולין. לא, לא מדובר ב"מצעד החיים" אלא במרוץ אופניים, שנערך שומו-שמיים במהלך הטור דה פראנס. פלא שהם רוכבים בחושך?
ועוד משהו, מאתמול:
פביאן קנצ'לרה שהוביל את הטור בתחילתו, פרש ממנו כדי להיות עם אשתו בעת לידת בנם.
וכך הוא אומר בטוויטר:
Goodbye #TDF12. I am not only bike rider.i am a husband as well.My family needs me to be close for the pregnat and to assist.
כל הכבוד לו. באמת.
פינגבק:זה יגמר בבכי « ספר חברה תרבות