סיפור לכבוד התכנית הכלכלית החדשה:
כשהתעוררה, הדינוזאור לא היה שם. הוא ישב במטבח, שתה קפה וקרא פייננשיל טיימס.
ושיר לכבוד נחמיה שטרסלר:
האם יהיה זה מיותר
כך לדבר על ליוטאר?
אולי תהיה זו ירידה
פה להרהר בדרידה?
האם אצא לחיק הטבע
כי מחכה לי שם קריסטבה?
אם רק תאמרו הכל נגמר,
אשב לכתוב על בודריאר.
(תודה לאביבית משמרי על ההשראה והסיוע)
ועוד משהו:
כתבתי מאמר ובו אני מבקש לנתח את הסרט Surrogates שביים Jonathan Mostow באמצעות הכלים התיאורטיים שניסח ז'אן בודריאר בספרו "סימולקרות וסימולציה". בודריאר(1929 – 2007 ) היה הוגה דעות צרפתי. במרכז הגותו עמד המושג "סימולקרה" שהוא תחליף שאין לו מקור. באמצעותו הוא ניסח את הטענה על פיה בתרבות זמננו העולם איבד את הקשר שלו אל הממשי, וכתחליף לכך נוצרה "היפר ממשות". בעקבות ברתנא אומר כי שזרם המד"ב הוא חלק מהפרויקט המודרני, שבסוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת מנסה לתאר את המצב הפוסטמודרני בו אבדה המשמעות. בניגוד לטענתו אבקש לומר כי Surrogates משוחח עם תמונת העולם המוצגת בהגותו של בודריאר, אך מתריס כנגדה ומבקש להצדיק מחדש את האמון ב"ממשי" לעומת ה"היפר ממשי".
עוד מעט אעלה אותו גם כאן.