ברכה סרי

המשוררת ברכה סרי  הלכה אתמול לעולמה, והיא בת 73.

ברכה ז"ל עלתה עם משפחתה ארצה בעליית מרבד הקסמים בהיותה כבת עשר, והחלה לימודים בבתי ספר דתיים (יסודי, תיכון וסמינר למורות בחיפה). למדה באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לשון ובלשנות, וכן תעודת הוראה בבתי-ספר על-יסודיים. למדה לתואר שני בלשון עברית ובלשנות שמית. עסקה בהוראה וחינוך במסגרות שונות ולגילאים שונים (כולל בתי-ספר יסודיים, תיכוניים, חינוך מבוגרים והוראת עברית בארץ ובחו"ל). חייתה בברקלי קליפורניה בין השנים 1989-1997 (עם תקופות שהייה במולדת).

ברכה סרי היתה מחלוצות השירה הפמיניסטית המזרחית בישראל, היא הייתה פעילה חברתית במשך שנים רבות, ושיריה הוקראו לא אחת בעצרות למען זכויות הנשים.  ברכה ז"ל דיברה על הקשיים בחיי הנשים, על מה שקוראים היום "השוליות הכפולה", להיות אישה בתוך מקום עני, מדוכאת פעמיים. היא העזה להזכיר בשיריה את הנשים שמקבלות  בשתיקה  את השאריות מהאוכל הדל. חשוב לזכור שבהקשר החברתי בו צמחה, צנעא של תחילת המאה העשרים, ואחר כך קהילת יוצאי תימן, פעילות מסוג זה דרשה לא מעט אומץ והרבה מאבק.

בשנת 2010 זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שירתה.  בשנותיה האחרונות עסקה לא מעט במיסטיקה יהודית, משיחיות ופתרון חלומות.

אני לא אוהב את ז'אנר ההספדים מסוג "יצחק אהב אותי מאד" ולכן רק אזכיר כי ברכה סרי ז"ל הייתה בת דודה של אבא – ה' יאריך ימיו בבריאות ובטוב, ואני הכרתי אותה בעיקר מסיפורי המשפחה. בשנים האחרונות ברכה ז"ל הייתה פעילה בפייסבוק, דומני שגם זה ענין לא נפוץ כל כך בקרב בני הדור שלה, וככה נוצר שוב הקשר והיא  התענינה תמיד במשפחה בילדים ובנכדנו הקט, גם הוא סרי, על פי דרכו.

האתר הרשמי של ברכה סרי והוצאת האור הגנוז

הדף של ברכה סרי בפייסבוק