הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר פרסם אתמול "עקרונות לניסוח תכניות ביטוח – עמדת ממונה". השם נשמע די מתון, אבל זה לא מכתב ידידותי המספר להם מה הממונה חושב על החיים, ועל ביטוח חיים, אלא מסמך שמנחה אותם מה לעשות. כי הוא, כנרמז משמו, הממונה. וראו מה כתוב שם.
הממונה פותח ואומר, כדי שחברות הביטוח תדענה אם לא הבחינו בכך עד היום:
תכנית ביטוח היא לרוב חוזה אחיד שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי מבטח כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין מבוטחים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם. למבוטח אין במרבית המקרים אפשרות מעשית לשפר את תנאי התכנית. לפיכך על מבטח לנסח תכניות ביטוח באופן שלא יכללו תנאים מקפחים. בנוסף, הואיל ותכנית ביטוח היא לרוב חוזה מורכב, ובדרך כלל לצורך הבנתו נדרש ידע רב, על מבטח מוטלת אחריות לנסח תכניות ביטוח בצורה פשוטה וברורה ככל שניתן.
ובקצרה – עליכם לבנות תכניות ביטוח בהם האנשים יבינו על מה הם חותמים, ולא יכללו בהם "תנאים מקפחים".
ובכל זאת, הוא ממשיך ומסביר להם, לאט וברור. שיבינו:
הכיסוי בתכנית ביטוח יהיה בעל משמעות כך שיענה על צורך ממשי של קהל היעד לתכנית, בהתחשב באורכה של תקופת הביטוח והסיכונים (הקיימים והעתידיים) של קהל היעד לתכנית……תכנית ביטוח תנוסח כך שלא תקפח זכויות מבוטח או תעניק למבטח יתרון בלתי הוגן העלול להביא לידי קיפוח המבוטחים.
תכנית ביטוח לא תכלול תנאי, שמרוקן מתוכן את מכלול הכיסוי הביטוחי ביחס לקהל היעד בתכנית או מסייג באופן בלתי סביר את החבות שהייתה מוטלת על המבטח מכח התכנית אילולא אותו תנאי. תכנית ביטוח לא תכלול תנאי שמטיל על המבוטח חובה לא ישימה או לא נדרשת להוכחת הזכאות לתגמולי ביטוח.
כלומר, זה הזמן להפסיק למכור דברים שלא באמת מכסים שום סכנה אמתית. ואל תתנו לעצמכם בחוזה יתרונות בלתי סבירים, ואל תגדירו כל מיני תנאים משונים ובלתי אפשריים, שכאשר המבוטח המסכם מגיע אליכם, מתברר לו שאי אפשר לקבל כלום על שום דבר.
הממונה על שוק ההון והביטוח, לא התבייש בכלל וכתב לחברות שאסור לכלול בחוזה ביטוח "נהגים בלתי הוגנים". ולא, אין הכוונה לנהג חדש בביטוח רכב, אלא למה שיכול להיום מכונה בלשון בלתי פורמלית – צירוף ערמומי של תחמנות משוכללת עם תמעות גסה. גם כאן, כדי שיהיה להם ממש קל, הוא נתן להם כמה דוגמאות לדברים שאסור להם לעשות. למשל "תכנית ביטוח לא תכלול תנאי המחייב קיום נתיחת גופה כתנאי לקבלת תגמולי ביטוח." או "תכנית ביטוח לא תכלול תנאי המחייב מבוטח להציג למבטח מסמכים מקוריים, כתנאי להוכחת הזכאות לתגמולי ביטוח, אם יתכן שהמבוטח מחויב למסור אותם גם לגורם אחר או אם מסיבה אחרת אין ביכולתו להציגם.". ואפילו, תאמינו או לא, המבטח אומר להם כי "תכנית ביטוח לא תכלול תנאי אשר מחריג פעילות ספורט אתגרי מבלי להגדיר מהי פעילות ספורט אתגרי ". ויש שם עוד דוגמאות, כהנה וכהנה.
מסתבר שהממונה, רגולטור שכמותו, אינו מסכים שיהיה "שוק חפשי" ושהצרכנים יצביעו ברגלים, או בידיים. הוא לא מחכה ש"השוק יעניש" את החברות הסוררות, הוא מתעקש להגיד להם בעצמו, ברחל בתך הקטנה. או מה שיותר מתאים בהקשר הזה, בלאה אחותך הצולעת. נדמה לי, אולי אני טועה, שהממונה לא אסף את כל עובדיו ואמר להם בזו הלשון: "בואו תחשבו מה הייתם עושים לו היתה לכם חברת ביטוח והייתם רוצים להתחמק מלשלם. וסליחה עובדים, אני לא רוצה שבאיזשהו אופן מישהו יחשוב שאני מתכוון לאיזו חברה באיזו מדינה שאנחנו מכירים. בוא נעשה סיעור מוחות, מין משחק כזה. יאללה חבר'ה תתפרעו."
איכשהו נראה לי שהוא לא היה צריך להתאמץ יתר מדי במציאת דוגמאות. להפך. ככה חשבתי, אבל לא רציתי לחשוד בכשרים חלילה.ומה עושה הדיבוק?
בדיוק היום, העיתון הכלכלי החביב עלי מפרסם כתבה בנושא זה ממש. אסא ששון, עיתונאי ותיק ומנוסה, קרא את החוזר שגם אני קראתי, ומספר לקוראים מה כתוב שם, בערך כמו שאני סיפרתי. אך הוא, הרבה יותר חרוץ ממני והלך גם לשאול אנשי ביטוח מה עמדתם בעניין החוזר הזה. אני הייתי משער שהם כבר הוציאו הודעה מטעם איגוד הביטוח או משהו מעין זה בו הם מזועזעים עד עמקי נשמתם מהרעיון שמישהו, שומו שמיים, יחשוד בהם שבחוזים שלהם יש תנאים מקפחים, או נהגים בלתי הוגנים, או ניתוח גופות של מתים. בטח בחדשות של שמונה הם כבר אמרו ש"שופכים את דמם". הייתי בטוח שבכיר בענף יאמר מיד "אצלנו? לא יכול להיות. אני מיד ממנה קצין בודק." דברים כאלה.
אז זהו שלא.
בכיר בענף הגיב לדרישות ואמר כי "מי שירוויח מזה הם עורכי הדין. מרוב רגולציה הלקוח מאבד אותך. הוא לא קורא את כל החוזה הביטוחי". הבכיר בענף הביטוח ציין כי: "עכשיו בלי האותיות הקטנות, חברות הביטוח חשופות יותר ולכן זה עלול להוביל לעלייה בפרמיות הביטוח". בכיר אחר ציין כי "מדובר בהנחיה מורכבת מאוד. מה שהאוצר אומר הוא שעכשיו האחריות היא על חברות הביטוח – ופחות על הפיקוח. שכן, יש עכשיו עקרונות איך צריכה להיות כתובה פוליסת ביטוח וכל חריגה ממנה היא באחריות חברות הביטוח. לחברות הביטוח יש עכשיו חשיפה המשפטית גדולה יותר והתעסקות משפטית גדולה יותר שעלולה להוביל לייקור הפוליסות".
בואו נקרא עוד פעם. את הטענה "מדובר בהנחיה מורכבת מאוד" אפשר להפריך בקלות. תקראו בעצמכם ותראו. אבל מה שיותר מדהים/מפתיע/מחפיר/משונה/לא מפתיע (מחק את המיותר או כל חלק ממנו בכפוף לסעיף קטן 38 א עם ההתניות המפורטות בחוק המקרקעין של נצרת עלית) הוא המשפט "עכשיו בלי האותיות הקטנות, חברות הביטוח חשופות יותר ולכן זה עלול להוביל לעלייה בפרמיות הביטוח". כי עכשיו, כן עכשיו, כשאנחנו לא יכולים יותר , נצטרך לגבות מכם פרמיה גבוהה, כי מה לעשות – נצטרך להתחיל באמת לשלם למבוטחים.
המפקח על הביטוח לא צריך לתת הנחיות לכתיבת פוליסות-את כל הפוליסות הבסיסיות הוא צריך לכתוב בעצמו ורק כאשר התנאים יהיו שווים והוגנים ומוכתבים על ידו ציבור המבוטחים יוכל לערוך מחקר שווקים
ביחס לתוכניות ביטוח אחרות-המפקח פשוט צריך להפסיק לאשר פוליסות שאינן עונות על הדרישות שלו-זה לגמרי בסמכותו
שכחתי להוסיף כי הסיממא שצוינה בכותרת "מה שבטוח בטוח" הסתיימה במילים ו"מה שבטוח הסנה". הסנה חברת הביטוח הגדולה בישראל נפחה את נשמתה כזכור לכל
משה, קוראים לזה סאב טקסט. המחבר רומז ונותן לאנשים להבין בעצמם.