עוד מעט ראש השנה. תשע"ה, כך אומרים. זה נשמע לא מעט, וכשאני נולדתי זה היה ממש ממש רחוק. אבל השנים חולפות ופעם בשנה מתחלפות.
אני לא אוהב את "תכלה שנה וקללותיה". גם אני הייתי מתעצבן ואולי אפילו מקלל קלות אם היו מתייחסים אלי ככה, לכי מפה חלף זמנך. אולי בגלל זה אני מתעצבן כשאנשים מתלוננים על אמנים זקנים שמתעקשים להמשיך ולנגן בגיטרה הישנה, את אותם שירים של פעם. מה הם חושבים לעצמם. אבל אולי זה בגלל שאני מזדקן, תודה לאל. כל שנה בשנה שלמה.
אז מה היה לנו השנה? הקפיטליזם הניאו ליברלי לא מת. הוא רק לא זז ולא מריח כל כך טוב. הרבה אנשים נפטרו מן העולם. היו ביניהם שזכו לתכניות רדיו ארוכות ששיבחו את פועלם. אחרים, מי באש ומי במים, מתו עוד לפני שממש הספיקו לחיות. והיו גם דברים טובים, פה ושם. זה נכון. ועוד יהיו בעז"ה לזאת נוכל גם לצפות.
ככה זה - ראש השנה מעורר בי תמיד את תוגת הסתיו יחד עם התקווה לשנה טובה יותר מזו שהייתה. אשליה המחזיקה אותנו כאן לפחות עד הקיץ. ולכן שתלתי בגינה רקפות ועוד מעט הלל הקטן יתקשר להגיד שנה טובה לסבתא ולסבא, והכול יהיה בסדר, באמת.