היום אני מנהל. שזה אומר ישיבות צוות, תכניות ופרויקטים, דיווחים לממונים וכאלה. לא רע, ואין תלונות.
אבל לפעמים בערב, כשכולם כבר הולכים ושקט במסדרון אני חוזר לשורשים, לימים הטובים ההם כשהכול התחיל. מוריד לאקסל עשרים שלשים אלף שורות ומתחיל לסדר אותם יפה בטבלאות. אין דבר יותר מרנין לב מזה. כדאי לכם.
ואני לא מתכוון לשימושים מעליבים שפוגעים בכבודו של האקסל, כמו לעשות ממנו רשימת כתובות, או טבלה של שתיים על שתיים. הארד קור אקסל. טבלאות פיבוט וכאלה. וזה לא בגלל שאני מבקש ממישהו טבלאות ואין לי סבלנות לחכות. אני המנהל. הכשרתי כבר דורות של פיבוטאים שאחדים מהם כבר עולים עלי ביכולותיהם. זה פשוט ענין מרגיע ביותר. למעשה, אני חושב לפתח סוג חדש של טכניקה רוחנית, אקסלפולנס אקרא לה. בה נתכנס כולנו בחדר שקט , על מזרונים רכים עם מחשבים ניידים ונתרגל אקסל. רק נקישת המקשים תשמע מרחוק, עם הנשימות הקצובות אל האינסוף ומעבר לו.