בימים ההם שהיה לי טור בעתון שאין כבר, הייתי מקבל את כל הספרים של שבוע הספר הביתה שבוע הספר קצת איבד מטעמו. וגם אחר כך עם כל האבא במאה, וכל המבצעים ההם ז"ל. אבל השנים חולפות, והחלטתי לקנות כמה ספרים חדשים בשבוע הספר. כלומר, אז הייתי מחליט לא לקנות וקונה בכל זאת, ועכשיו החלטתי לקנות אחד כי אפילו שיש לי הרבה מה לקרוא ושלשה ספרים בקינדל ואני עסוק נורא יש שבוע הספר ויש הנחה ומישהו הרי צריך לקנות את הספרים החדשים האלה. אז הלכתי לאקדמון ספרים, כי זה קרוב לי לעבודה ויש חניה ואימא של נילו עובדת שמה. לקחתי את הספר של המורה שלי פרופסור גד יאיר על האלה שהולכים לגרמניה בשביל מילקי, אולי אבין מה הטעם לזה. רציתי לקנות את הספר של הרווי על ניאו ליברליזם אפילו שיש לי אותו כבר באנגלית רק בשביל לא להיות ניאו ליברל ולעודד את ההוצאה אבל לא היה, כי נגמר. וגם אמא של נילו הלכה הביתה. ראיתי שיצא לאור הספר "במחוזות טרופיים נוגים" של קלוד לוי סטרוס או כמו שהיינו קוראים לזה פעם "תוגת הטרופיקה" של לוי שטראוס ונהייתי קצת עצוב כי זה ספר עם המון דפים שאף פעם לא יהיה לי זמן לקרוא ולא נעים לי מלוי קשישא שהיה חבר של המרצה שלנו שקראנו לו בינינו לבין עצמנו רדקליף בראון. וחשבתי לעצמי שדווקא לא רע להיות סטרוקטורליסט. יאקובסון מת בגיל שמונים ושש. לוי שטראוס בגיל מאה ואחת. אולי לא נורא אם אקנה בשנה הבאה. וממש במדף ליד ראיתי שפיליפ ק. דיק, שלמרבה הצער מת אף הוא הוציא ספר חדש. "זולגות דמעותי, אמר השוטר" קוראים לו. קניתי אותו כדי שלא יהיה עצוב השוטר הבוכה, כי גם ככה כותבים עליו דברים לא יפים בעיתונים כל הזמן. וגם נזכרתי בדיוק שגם רולאן בארת היה סטרוקטורליסט ורק כשהפך לפוסט סטרוקטורליסט נדרס ומת וכתב על זה ספר שכדאי לקרוא אבל כבר יש לי אותו. וממש לפני שהלכתי הביתה לקחתי גם את "המקורות הלאומיים של כלכלת השוק – פיתוח כלכלי בתקופת עיצובו של הקפיטליזם הישראלי" שכתב אריה קרמפף שהוא איש לגמרי חי ושמחתי קצת.